נולד פעמיים

את משה סעידי אנחנו פוגשים בשעת השקיעה על מרפסת הסטודיו החדש שלו הפונה לכיוון מערב. מסביב מפוזרות עבודותיו, שחזרו זה עתה מתערוכה שכותרתה "קרמיקה ארכיטקטונית. משה סעידי" במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב. חלקן ארוזות וחלקן כבר על הקירות ועל המדפים. דגמים בקנה מידה קטן של קירות אומנות, פסלים, תצלומים מתקופות שונות בחייו וכתבה מעיתון על מותו של הפסל הבריטי הנרי מור, גדול פסלי המאה העשרים, שסעידי היה בין תלמידיו. בימים אלו הוא מפנה את בית המלאכה שנבנה עבורו לפני ארבעים שנה, סמוך למפעל הקרמיקה הקיבוצי, "כבר אין לי צורך בו" הוא אומר.
משה נולד פעמיים כמו שהוא מספר. בפעם הראשונה בשנת 1937 בעיר המדאן (היא שושן הבירה) שבאיראן, כבן אחד לפני אחרון למשפחה בת שנים־עשר בנים ובנות. משפחה של אומנים, בהם סופרים, משוררים, מוסיקאים, בוני כינורות, אמא שעסקה ברקמה ולימדה מלאכת יד בבית הספר "אליאנס" ואבא ששר ואהב שירה פרסית ואת התנ"ך.
בשנת 1950, משה בן השלוש־עשרה ואחיו הגדול דניאל עלו לארץ ראשונים מבני המשפחה ונקלטו יחדיו, במסגרת חברת הנוער בקיבוץ כפר מנחם. כשנה מאוחר הצטרפו יתר בני המשפחה שנקלטו בכל הארץ והקימו משפחה גדולה שפעם בשנה הייתה נפגשת באירוע יום העצמאות שמנה כמאתיים ושמונים מבני המשפחה.
עוד באיראן התגלה משה כילד פלא שניגן בכינור אבל עסק גם בפיסול ובציור. ומאיפה כל זה מגיע? "כשאדם מקבל כל כך הרבה בבית, וכולם סביבו יוצרים ויצירתיים, בעיקר אמא, אז אתה לא יכול להיות אדיש, אתה אוכל ושותה את האומנות יום יום וזה לא יכול להישאר ללא ביטוי מעשי".
וכאן מגיע סעידי ללידתו השנייה בקיבוץ כפר מנחם ואומר שהאדם והאומן שהוא היום הם השילוב בין המסורת האומנותית והתרבותית המוסלמית עליה גדל, הערכים האומנותיים והמשפחתיים, והערכים של החברה הקיבוצית, כל אלה התמזגו ויצרו את מי שצמח להיות. האומנות לדבריו היא דרך חשיבה שעברה גם לארבעת הילדים שנולדו לו ולבת זוגו שושנה – שהייתה אף היא בימאית של אירועים מיוחדים, רקדנית וציירת – שעוסקים כולם באוּמנות ואוֹמנות.
יותר ממאה קירות ענק שיצר האומן משה סעידי מספרים את סיפור חייו. יש בהם הכול, מבנים ארכיטקטוניים, אלמנטים מהאומנות המוסלמית, השפעות ממוריו הגדולים של סעידי, פסוקים מהתנ"ך, מקצב מוזיקלי, ערכים לאומיים וקיבוציים. עבודות המהוות השלמה אומנותית בארכיטקטורה הישראלית בערים, קיבוצים, מושבים ומרכזי נוער. כמו גם ארבע עבודות גדולות שנבנו בבתי כנסת ובמרכזי נוער בזמן שליחות לאומית בארצות הברית. משה קיבל במהלך חייו מלגות השתלמות בלונדון והציג תערוכות בערים השונות באנגליה בזמן לימודיו באקדמיה המלכותית בלונדון. כמו כן הציג תערוכות בפילדלפיה, ונקובר קנדה, לונדון וישראל.
כשאני שואלת אותו מאיפה שאב את האומץ ליצור בסדר גודל כזה, הוא עונה: אני לא לבד, אני חלק ממשפחה גדולה וקיבוץ, זה כמעט מחויב המציאות״.