הכוח שביצירה

הגר נולדה במושב מולדת במאי 1945, להורים שעלו מגרמניה ומפולין בשנת 1933. בגיל שנה עברה עם משפחתה לגבעת ברנר. אביה עסק בחינוך ובחקלאות, ואמה עבדה בגני ילדים ובענפי תעסוקה שונים בקיבוץ. הגר גדלה בקיבוץ בין הצמחייה והפרדסים, והייתה ילדה שמחוברת לטבע.
בצבא שירתה כקצינה בנח"ל, ועם שחרורה, עברה לקיבוץ בית גוברין, כחלק מהצטרפותה לשנת שירות. שם פגשה את בן זוגה, רוני, ויחד הקימו בית ומשפחה. רוני עבד במספר תפקידי מפתח בקיבוץ, ובמקביל הגר החלה לימודי הוראה וגננות, בעקבות אהבתה לריקוד, שירה וציור.
עם סיום לימודיה, שבה לבית גוברין, והחלה לעבוד כגננת, מורה ומחנכת. לאחר מספר שנים בהוראה, כיהנה בתור מנהלת בית הספר, ובהמשך אף הייתה ממקימי בית הספר בצרעה שם לימדה תנ"ך וספרות, ועסקה בהוראת ילדי עולים. היא המשיכה לעבוד בבית הספר בתור ספרנית עד לפרישתה בשנת 2019 בשל אהבתה לתחום. מפרספקטיבת הזמן היא משתפת במשאלת לב: "הייתי רוצה לראות מורים שמתחברים לילד שבהם ומדברים עם ילדים בגובה העיניים. זה נובע גם מהצורך בכיתות עם מספר ילדים קטן יותר, כדי שהמורה יוכל להגיע לכל ילד"
במקביל לעבודתה בתחום ההוראה, הגר למדה חינוך יצירתי והשלימה תואר בחינוך לאומנות. בשנת 2009, נפטר בן זוגה רוני ממחלה קשה. הטראומה והקושי הובילו את הגר לבטא את עצמה באומנות, כדרך להתמודד עם המשבר. לדבריה: "התחלתי לצייר בגלל הצורך לפרוק את הכאב. בהתחלה ציירתי בצבעים, ציור רגשי. מלא צבע". הגר החלה ללמוד קליגרפיה, וגילתה את הייחוד שבכתב כיצירה בפני עצמה, וכיום היא משלבת את האומנות הזו יחד עם כתיבה וציור בדיו.
להגר חמישה ילדים ועשרה נכדים. היא סבתא מעורבת ופעילה, מתאמנת בטאי־צ'י וצ׳י־קונג, ועוסקת שעות רבות באומנות. לאחרונה היא הצטרפה לפעילות חידוש ארכיון בית גוברין. המוטו שלה: "לברך על השונות ולחבר – זה מעניין ומגוון יותר. להיות יצירתיים ולפתור בעיות מחוץ לקופסה, להיות מאושרים ביצירה ובעשייה היומיומית, וכמובן לא לשכוח את החיוך".