
לזכר יעקב לקר
"מיהרתי להיכנס לקרב ולהילחם"

תרגום: שביט בוריסוב
צילום: קרן-אור רוזנבאום
יעקב לקר נולד בקייב בשנת 1925. כשפרצה המלחמה הוא היה להוט להתגייס לצבא בתור לוחם, אך מאחר והיה רק בן 16 נאלץ להמתין שנתיים. "הייתי צעיר ומיהרתי להיכנס לקרב. התגייסתי כלוחם", סיפר בעבר.
יעקב היה לוחם מקלע (מכונת יריה כבדה), דבר אשר הפך אותו למטרה קלה לאויב, ואכן הוא נפצע פעמיים במהלך המלחמה. יעקב לא זכה לעיטורים או למדליות על השתתפותו בקרבות, הוא היה צעיר ולעיתים נקלע לקטטות עם חיילים אנטישמים, אך הוא היה לוחם פעיל ובעל מוטיבציה רבה לקחת חלק במאמץ המלחמתי. לאחר המלחמה החל ללמוד גאולוגיה, ויצא למשלחות גאולוגיות בברית המועצות. הוא זוכר שבתקופה זו סבל מיחס אנטישמי, ולא הורשה לצאת למשלחות מסוימות, רק משום שהיה יהודי.
"כשנודע לנו שקמה מדינת היהודים נורא שמחנו, זו הייתה תשובה לכל אלו שאמרו שיהודים לא יכולים להגן על עצמם", סיפר יעקב. לישראל עלה בשנת 1993 יחד עם אשתו גלינה. יחד הביאו לעולם 3 ילדים מהם זכו ל־4 נכדים ו־7 נינים. יעקב היה אדם פעיל ושמח, ולא פעם הביע צער על כך שנכדיו לא מכירים את העבר או מעוניינים לשמוע סיפורי מלחמה. יחד עם זאת, הוא שמח שהם לא נאלצים לעבור את הקשיים שהוא עבר בתקופת המלחמה, "העיקר – שלא לא יחוו מה שאנחנו חווינו", סיכם.
לזכרו של יעקב הצטלמו בנו מיכאל, נכדתו וניניו.
В память о Якове Лекаре