מורה לחיים

"מה זאת המחברת הישנה הזו?", אני מצביע על קצה השולחן ושואל את יהושוע כץ. בין מדפים עמוסי ספרים עבי כרך, המחברת הזו בולטת בייחודיותה. הוא פותח את המחברת כשם הייתה קפסולת זמן לעבר רחוק, ומחייך בעודו מדפדף בין דפיה המצהיבים. "במחברת זו כתובים כל התלמידים שהגשתי לבגרות בכימיה והציונים שקיבלו", משיב. הרשימות אינסופיות ויש לו סיפור כמעט על כל שם. "לא משנה הציון שהתלמיד קיבל. חשוב שהוא התאמץ ללמוד", הסביר.

ליהושוע סיוון בן ה-81 יש עשרות שנות ניסיון בתור מורה לכימיה. כבר בילדותו נמשך למקצוע. "מבין כל המקצעות שלמדתי בזה הייתי הכי טוב", אומר סיוון ומציין שהמשיך ללמוד כימיה גם באוניברסיטה.

הוא נולד באנגליה וילדותו עברה בצל מלחמת העולם השנייה. "הייתי ילד וממה שזכור לי המצב היה מאוד קשה", הוא מספר. לישראל החליט לעלות ממניעים ציוניים והגיע עם משפחתו בשנת 1966.
למרות שעבר את גיל 18, סיוון מחליט להתגייס לצה"ל ובשנת 1969 עובר טירונות ומשובץ בחיל התותחנים. במסגרת שירותו במילואים, השתתף סיוון בקרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים ואף נפצע בידו מהפגזה מיצרית. "הפגז המצרי תפס אותי כשאני מחזיק בידיים תחמושת לתותח", הוא משחזר ומציין שלמזלו היא לא התפוצצה. סיוון המשיך לשרת במילואים והשתחרר מהשירות רק בגיל 49.

"אז איך הגעתם לצפת?", אני שואל אותו. ""נדנדו תחילה במספר ערים בגלל עבודתי כמורה. תחילה ברחובות, לאחר מכן נתניה ומשם לפתח תקווה. כשעבדתי בסמינר המכשיר מורים לכימיה באוניברסיטת בר אילן שמתי לב שכל המורים שהכשרתי מחליטים לעבוד במרכז הארץ. מורים בודדים החליטו לנוסע לפריפריה. לכן, החלטתי לעבור בעצמי, וידעתי שיש שם צורך במורים למדעים".
יהושוע לימד בכל בתי הספר בצפת ובאזור ובמקביל המשיך את לימודיו באקדמיה וקיבל תואר דוקטור. תלמידיו מספרים עליו שבראש ובראשונה הוא אדם ומחנך. שיעוריו עשירים בנושאי אקטואליה ובדברי תורה לצד ניסויי מעבדה מרתקים. כשיצא לפנסיה החליט להקים אתר אינטרנט המוקדש כולו לכימיה, על מנת לעזור לכל מורי הכימיה בארץ. "גם היום, 20 שנה אחרי שהקמתי אותו, אני מקפיד לעדכן ולתחזק אותו באופן שוטף", הוא מספר בגאווה.

בימים אלו סיוון משקיע את זמנו לקידום קהילת העולים מאתיופיה המתגוררים בצפת ובבילוי זמן איכות עם משפחתו שכוללת 5 בנות ו-22 נכדים. התשוקה של יהושוע סיוון למקצוע הכימיה גם אחרי שנים רבות של עשייה, מוכיחה את המשפט שלמידה אינה תוצאה של הוראה, אלא של סקרנותו ופעילותו של הלומד.