צדק צדק תרדוף

הרב רצון ערוסי נולד בצנעא, תימן בשנת תש"ד (1944) להוריו יוסף וסעדה. בשנת 1949 עלה עם משפחתו לארץ ב"עלייה הגדולה-כנפי נשרים".
עם עלייתם הגיעו למחנה עולים בעין שמר. הרב ערוסי מתאר את הימים ההם: "כוונת הקולטים אותנו הייתה ראויה, אך הדרך הייתה שגויה. עולמות התוכן והמושגים שלנו היו שונים במהות מאנשי עין שמר. אנו העולים, אנשים שורשיים, דתיים, מאמינים ואנשי עמל. סוציאליזם וחילוניות היו זרים לנו". החוויה המטלטלת הזכורה לו מהמחנה היא גזיזת פאותיו, מעשה שעורר באביו זעקה בראותו את בנו בלי סימני היהדות.
מעין שמר עברה המשפחה למושבת העולים קדימה, שם התגוררו באוהלים ומאוחר יותר בשיכון. הם חיו בצפיפות ובתנאים דחוקים. לבסוף קבעה המשפחה את מושבה ברמת עמידר שברמת גן. הרב ערוסי מתאר את הטלטלות כשחיוך נסוך על פניו, ומצטט מן הגמרא: "ארץ ישראל נקנית בייסורים".
הרב ערוסי גדל במשפחה חמה, אוהבת, אופטימית ובעיקר חרוצה. הוא מדבר בהערצה על הוריו ועל החינוך שקיבל מהם, ומקפיד להצמיד לשמם את התארים אבי מורי ואמי מורתי.
את לימודיו היסודיים למד בחינוך העצמאי ואת התיכוניים ב"ישיבת הדרום" ברחובות. לאחר מכן המשיך ללימודים בישיבה הליטאית הגבוהה "ישיבת חברון". הוא ביכר חיי תורה עם דרך ארץ והתגייס לשירות צבאי, במסגרתו שימש כמורה ביישובי ספר, וכרב צבאי במילואים. "בצבא נחשפתי לעולם מעניין מאוד בו נידונו סוגיות של דת, מדינה ובעיות אישיות, מה שהוביל אותי למי שאני כיום".
את רעייתו שרה תושבת קרית אונו ומחנכת הכיר בשידוך, הם נישאו ולזוג נולדו שבעה ילדים. בשנים הראשונות לאחר נישואיהם התגוררו בכפר הנוער צבי סיטרין שם שימש כרב מחנך.
בשנת 1972 החל את לימודיו האקדמיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מתוך עניין רב בדיינות, שפיטה ובעיקר במשפט העברי. בתום לימודיו שימש כמרצה בפקולטות למשפטים ותלמוד באוניברסיטת בר אילן ובמוסדות אקדמיים נוספים.
משנת 1987 מכהן הרב ערוסי כרב העיר קרית אונו בדרך של קירוב לבבות והכלה. בנוסף מכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, שימש כיושב ראש וועדת הנישואין הארצית, ומשמש כיו"ר הוועדה לדיאלוג בין דתי מטעם הרבנות הראשית.
בשנת 1993 עברה המשפחה להתגורר בקרית אונו שם נחשף ביתר שאת כשרונו ללכד סביבו מנהיגים ותלמידים אשר גמעו בשקיקה מהידע הבלתי נדלה שלו.
הם ייסדו את העמותה "הליכות עם ישראל" ואת "מכון מש"ה" – מכון לחקר משנת הרמב"ם, אשר תורתו משלבת מדע ואמונה.
הרב ערוסי מוטרד מן הסכנה לזהות היהודית של העם היושב בציון. הוא סבור, כי יש לקדם ולשלב את המשפט העברי בתחום האזרחי. הוא מעלה על נס את ההלכה היהודית הבנויה על "משפט וצדקה", ורואה ערך בהתייחסות לזולת.
עמותת "הליכות עם ישראל", המוגדרת כמפעל חייו, שמה לה למטרה להפיץ את ערכי היהדות בדרכי נועם ואת ערכי המשפט העברי והאזרחי ולדון על פיהם. הוא פעל להקמת בתי דין לענייני ממונות ברחבי הארץ אשר דנים עפ"י דין תורה.
את דבריו מסיים הרב במסר חשוב: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם – אני רואה בערך השלום ערך חשוב, השלום הוא הבסיס לשלמות. ככל שנרבה שלום בינינו לבין עצמנו ועמנו נזכה לשלום בינינו ובין אויבינו".
"ההוראה והרבנות אינן עיסוק אלא ייעוד ושליחות. אמנם סיימתי את תפקידי אך לא את ייעודי, ואמשיך לממש ייעודי ככל שיהיו לי כוחות לעשות כן".