יהודית חנניה
״אקטיביזם הוא חלק מהיהדות שלי״
כתיבה: אלינור בר יהודה
צילום: עדי עזרא
יש אנשים שבחייהם פועלים כדי לשפר את העולם. יהודית חנניה היא כזו. היא לא תשב בחיבוק ידיים אם תראה למשל עצים חולים בשדרה שאפשר לרפא. ״זה דורש טיפה של תשומת לב ופנייה למי שאחראי״, היא אומרת בצניעות. מתוך תשומת הלב הזו צמחה אקטיביסטית שהובילה שינויים בפרדס חנה בתחומי החינוך, איכות הסביבה ומעמד האישה.
יהודית נולדה בארצות הברית ב־1947 למיכאל ודוריס פריש. כשהייתה בת 21, בזמן לימודיה באוניברסיטה התחילו מהומות נגד מלחמת ויאטנם. כמו צעירים רבים השתתפה בהפגנות, ״חשבנו שנשנה את העולם״, היא אומרת. מעט אחר כך עזבה את ארץ מולדתה, אבל את הרצון לשנות והאמונה שאפשר – לקחה איתה לכל מקום.
בשנת 1969 עלו הוריה לישראל. במלחמת יום הכיפורים, כשחלה אביה, הגיעו לכאן יהודית ואחיותיה כדי להיפרד. שישה שבועות מאוחר יותר נפטר האב. יהודית נשארה בארץ, מצאה עבודה בבר אילן וניהלה מעבדה של מיקרוסקופ אלקטרוני.
ב־1983 עברה לפרדס חנה עם שני ילדיה. בין העבודה לטיפול בילדים החלה להיות פעילה בארגון ״סורופטימיסט״, ארגון נשים בינלאומי התנדבותי הפועל לקידום מעמד האישה בעולם ונאבק למען זכויות אדם. יהודית שימשה בתור מקשרת בין הארגון בישראל לארגוני אחות בעולם, ולימים שימשה נשיאתו. בעקבות פעילותה בסורופטימיסט הפכה לחברה במועצת הנשים הראשונה בפרדס חנה. בשנת 2003 התמנתה לסגנית ראש הוועדה לאיכות הסביבה, תפקיד שמילאה עד 2008. היום היא חברה בוועדה למיגור האלימות במועצה. במשך השנים פעלה רבות למען המועצה, אם בהקמת שביל הליכה לרווחת התושבים ושיפור נראות הסביבה, ואם בארגון פעילויות למען נשים, וקידום המודעות בקהילה לנושא אלימות נגד נשים.
כשבנה ובתה הגיעו לגיל מצווה, הרגישה דחף לפעול למען שוויוניות במסורת היהודית. ב־2001 ייסדה בזכרון יעקב, יחד עם מתנדבים נוספים, קהילה מסורתית שוויונית, ובשנת 2010 הקימה את בית הכנסת השוויוני בפרדס חנה. הקהילה דוגלת בטקסים שוויוניים בהם גם הנשים לוקחות חלק פעיל.
בנה של יהודית נפל בזמן השירות הצבאי כשהיה בן 19. לא קל לה לדבר על זה, אבל איכשהו גם כשברקע הכאב הנורא היא מצליחה לשמור על נימה אופטימית. ״אני משתדלת לעשות דברים טובים גם בשמו״, היא אומרת. יש לה שישה נכדים מבתה הגדולה, מיכל, ומשפחתה היא האושר שלה. עבורה ״תיקון עולם״ הוא הערך החשוב ביותר שלמדה מהיהדות. ״אנחנו לא מחכים למשיח, אלא צריכים להפוך בעצמנו את העולם לטוב יותר. האקטיביזם הוא חלק מהיהדות שלי״, היא מסכמת, ואולי מבלי לשים לב מספרת לנו על פירוש הולם לשמה.
״אקטיביזם הוא חלק מהיהדות שלי״