עליזה קפטש

כל ארבעת האחיות למשפחת קפטש נולדו בנשר בשנות ה־60': אני (עליזה), ישראלה, אסתר וחיה. אימא מרסל עלתה לארץ ממרוקו בשנות ה־50'. אבא יהודה עלה לארץ בשנת 1947, ובשנת 1949 הגיע אל תל חנן בעקבות הוריו, בלומה ויואל, שהגיעו גם הם אל נשר מוקדם יותר באותה שנה. אחת מאחיותיו כבר הייתה גם היא ביישוב עם בעלה, אשר עבד במפעל המלט "נשר". אבי היה פעיל בהסתדרות, אימי הגיעה לאולפן בבית ההסתדרות ללמוד עברית, וחברים הכירו ביניהם. במרץ 1960 הם נישאו.

נשר של פעם שונה מנשר של היום. ברחוב הראשי היו מספר בתים ומרכז עם בית קפה גדול שהיווה מקום מפגש. היו שם בעלי מקצוע כמו צלם, סנדלר, ספר, רפד ובית מרקחת. לסבא וסבתא שלי הייתה במרכז חנות גדולה ומוכרת שנקראה על שמם, ״קפטש״, ובה הם מכרו ספרים, מחברות, בולים, צעצועים ועוד. את העיתונים שנמכרו בחנות, סבא שלי היה מחלק בין בתי הלקוחות שהזמינו אותם מראש, וכך הכיר לעומק את השכונה ואת אנשיה. כילדים, היינו הולכים עם אבי בשבתות לקטוף כלניות בהרים. בחטיבת הביניים למדנו בגבעת נשר, כשמסביב הנוף והטבע. זה היה מדהים.

קשר לתאר במילים את הקשר שלי לעיר. ראיתי וחוויתי כל שינוי כאן. אבי נפטר אך אימי עדיין גרה באותו הבית בו גידלו אותנו, והנה גם אני ואחיותיי גרות בנשר עד היום. אני אוהבת את נשר והיא בליבי.