אילן נצר

אנחנו משפחת נצר (רוזנצויג), דור רביעי בנשר. אימי, עליזה, נולדה בשנת 1907 בעיר פרוסקורוב באוקראינה, היום חמלניצקי, ועלתה ארצה בשנת 1923. עם עלייתה אסף אותה לביתו אחיה יצחק שפינר – שעלה ארצה כבר בשנת 1910 – וקנה לה מכונת תפירה. כך יכלה להמשיך לעבוד כתופרת, מקצוע אותו למדה בביתה לפני העלייה ארצה. אבי, יצחק, נולד בשנת 1903 בעיר פשמישל בפולין ועלה ארצה בשנת 1921. הוא צורף לקבוצה קהילתית בחיפה של עולים חדשים, שאותה ארגן בזמנו יצחק מנחם לוי, בולגרי ציוני שהקים קבוצת חלוצים. מגורי הקבוצה בחיפה היו בירידה מרחוב החלוץ לכיוון שוק תלפיות, וחברי הקבוצה עבדו בעבודות בנייה בעיר.

בשנות העשרים עבר שפינר, אח של אימי, לנשר. הוא היה מראשוני התושבים ועבד בהקמת מפעל המלט נשר. בנו, מאיר (מוניה) ז"ל נולד בנשר בשנת 1930, ובשנת 1956 נפל בקרב בחאן יונס. בשנת 1933 עברו הוריי לנשר עם בנם הבכור דני, ככל הנראה בהמלצת שפינר. עם המעבר החל אבי לעבוד במחצבת המפעל, ולאחר מכן במפעל עצמו. הוריי היו חברים בקבוצת התושבים הראשונה שהחלה לבנות את בתיהם בשכונה החדשה דאז, "גבעת נשר". את הבתים הם בנו במו ידיהם אחרי יום עבודה במפעל.

את אשתי חנה אדר (אנדרמן) הכרתי בשנת 1951 כשחנה החלה את לימודיה בכיתה א' בבית הספר בנשר, ואני את כיתה ג'. הוריה עלו ארצה בשנת 1946 ועברו לנשר בשנת 1948. בשנת 1963, לאחר שנתיים של חברות, נישאנו חנה ואני. כיום אנו הורים לשני בנים ובת, וסבתא וסבא לשבעה נכדים. הדור הרביעי של משפחות נצר ואדר גרים היום בבית שבנו הוריי בגבעת נשר, בו בחרתי להצטלם עם בני והנכד.