זהבה קפלן-צור

"כאשר אני מתנדבת, עוזרת לאנשים ומסוגלת לפתור בעיות של אחרים, אני מיד מרגישה יותר טוב ומשמעותית", כך מספרת לי זהבה קפלן-צור, האישה שעומדת בין היתר מאחורי מיזם 'סבתות בג'ינס'. השנה היא מציינת 74 שנה, אך רוח הפעלתנות והעשייה שלה בקהילה, עליה קיבלה בעבר את אות 'יקירת כפר יונה', היא רק במגמת עלייה.
זהבה נולדה בפולין בשנת 1946 לאברהם ופסיה (פנינה) קפלן, שורדי שואה. אביה איבד במלחמה שישה מתוך שבעת ילדיו. הוא נישא בשנית לפסיה ויחד הביאו לעולם שתי בנות. כשהייתה בת 3, עלתה המשפחה לישראל במסע תלאות שחצה ארבע ארצות וארך מספר חודשים. בסיומו שוכנו במעברת "שבות עם" בסמוך לצומת בית ליד ומשם הדרך לכפר-יונה הסמוכה הייתה קצרה. את פרנסתו מצא האב בקו חלוקת חלב. בימים ההם חלב לא היו קונים בסופר, ואביה היה נוהג לחלקו בכפר בעזרת סוס ועגלה. משאריות החלב שלא נמכר אמה חבצה חמאה וגבינות שנודעו בכל הכפר בשל טעמם הנפלא. "אנשים היו עומדים בתור לקנותם", זהבה מספרת.
בגיל 14 חייה של זהבה השתנו מהקצה אל הקצה, כאשר אביה האהוב נהרג בתאונה והותיר את המשפחה ללא מפרנס. זהבה החליפה אותו בקו חלוקת החלב למשך תקופה, ונזכרת: "מדי יום הייתי משכימה בארבע לפנות בוקר ויוצאת עם הסוס והעגלה לבית יצחק, מעמיסה את כדי החלב וחוזרת לכפר לחלקם". בהמשך נרשמה ללימודי פקידות בביה"ס המומחה בנתניה ועם סיום לימודיה השתלבה בעבודה במועצת כפר יונה שם עבדה שנים רבות. בהמשך עבדה כמזכירת ביה"ס היסודי עמל, בו גם למדה כילדה, ומשם יצאה לגמלאות.
ההתנדבות היא חלק בלתי נפרד מחייה של זהבה מאז ומתמיד. עוד כנערה הקריאה סיפורים לילדים במועדון הנוער, ליוותה ותמכה יחד עם אמה בעולים חדשים שהגיעו לכפר והיו זקוקים לעזרה בירוקרטית וחברתית כאחד. בגיל 18 התגייסה לצה"ל, אף כי באותה עת גיוס בנות לא היה מובן מאליו. "היה לי חשוב לעשות שירות צבאי משמעותי, 'צבא אמיתי'. הייתי מש"קית ח"ן בשיריון בשירות רחוק מהבית. עד היום אני מאמינה כי השירות הצבאי היה אחת התקופות הטובות והמשמעותיות בחיי". גם בבגרותה זהבה השתתפה בכל פעילות בה יכלה לתרום, הובילה במתנ"ס תכנון והפקה של ערבי זמר, ריקודים ושירה המשולבים במפגשים חברתיים. היא היתה מבין מקימי ליגת הפטנג בכפר יונה וביחד עם חבריה, שרטטו את המגרש הראשון וזכו בכמה וכמה גביעים.
לקראת חגיגות ה-70 לעיר, זהבה השתתפה בפרויקט תיעוד של ותיקי הכפר והפקת ספר זיכרונות.
ההתנדבות ארוכת השנים בביטוח הלאומי ובמרכז היום לקשיש, גרמו לה לא להסתגר בביתה בתקופת הקורונה אלא לעמוד בקשר יום יומי עם הקשישים בעיר ואפילו בנתניה ועזרה בחלוקת מזון לנזקקים. וכמובן במתנ"ס כפר יונה - שם גם נולד מיזם "סבתות בג'ינס", כפרויקט הסיום שלה ושל חברותיה - שושי מילר וטובה כהן, בקורס העצמת נשים בו השתתפו.
"בתחילה היינו קבוצה של 20 נשים וארגנו הכול לבד - כיבוד, הרצאות, טיולים וסרטים. היה לנו כיף ביחד וזה מילא אותנו. היום, 14 שנה מאוחר יותר, יש כבר כ- 400 נשים פעילות. ענינו על צורך אמיתי של צורך בחוויה מחברת בגיל שלנו, והפירגון מהאנשים הוא עצום".
זהבה נשואה באושר לגדי צור כבר 52 שנים, אמא של אביבית, יוני ועדי וסבתא בג'ינס של ירדן. את המוטו שלה לחיים היא מסכמת במשפט "כשאתה נותן אתה מקבל. זו לא קלישאה בעיני, זה אמיתי לגמרי. אני ההוכחה".