אליעזר (לייזר) שלומוביץ

מעטים הם הספורטאים שזוכים במהלך הקריירה שלהם לכתוב את ההיסטוריה. לאליעזר שלומוביץ', המכונה 'לייזר', ניתנה הזכות הזו. בתור הקשרה האגדי של קבוצת הכדורגל מכבי נתניה, הוא הוביל אותה בעונת 1970/1971 לראשונה בתולדותיה לזכייה באליפות.

באותה עונה, בה שיחקו כמה מהבולטים שבכדורגלני ישראל בהם מרדכי שפיגלר, הקליטו שחקני הקבוצה עם שלמה ארצי את שיר האליפות "מה מה מה נה נה נה" שחיבר אהוד מנור.
"את הכישרון לכדורגל ירשתי מאבי עמנואל", מספר לייזר.

"אבי היה כדורגלן מוכשר שיכולותיו הפיזיות עזרו לו לשרוד את התופת של מלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה, בעודו מחכה באיטליה לאישור עלייה, הוא נסע למבחנים בקבוצת הפאר יובנטוס, אך לבסוף העדיף את החלום הציוני ועלה ארצה, לכפר יונה", הוא מוסיף.

לייזר נולד בשנת 1947 ברומא איטליה. אל ארץ ישראל הוריו ניסו לעלות יחד איתו בעלייה בלתי-לגלית באמצעות אוניית המעפילים 'לא תפחידונו'', אך מטרים ספורים מקו החוף הבריטים השתלטו עליה ושלחו את כל יושיבה למחנה מעצר בקפריסין.

"אחרי מספר חודשים, עם קום המדינה, הצלחנו סוף סוף לעלות ארצה. תחילה הגענו למחנות העולים בנתניה ואחר כך עברנו לכפר יונה", הוא מוסיף.

בכפר יונה משפחת שלומוביץ' גרה בדירת חדר וחצי בתוך חצר הבית של משפחת פישמן, ואחרי מספר שנים הם עברו לבית מרווח יותר בשיכון החיילים. שם גם נולד אחיו של לייזר, משה.
אביו של לייזר עמנואל הקים בזמנו את קבוצת הכדורגל הראשונה של כפר יונה - 'הפועל כפר יונה'. "שיחקנו אז על מגרש חול מסומן בחבל עבה", נזכר לייזר. "בגלל שאבי היה גם המאמן אז אני ואחי היינו כל הזמן במגרש. מגיל קטן שאני זוכר את עצמי עם כדור", הוא מספר.

בגלל שבכפר יונה לא היו אז קבוצות נוער אלא רק קבוצות ילדים ובוגרים, נאלץ לייזר לעבור לשחק במכבי נתניה. "חבר של אבי היה המאמן והוא זיהה ישר את הכישרון שלי. בנוער הייתי מלך השערים יחד עם גיורא שפיגל וכבר בגיל 16 העלו אותי לקבוצה הבוגרת", מספר לייזר.

במשך 10 שנים רצופות שיחק לייזר בקבוצה עד שבגיל 26 הוא פורש ומחליט לפתוח יחד עם אחיו חנות לציוד ספורט. "בזמנו לא קיבלנו כסף גדול בכדורגל ונאלצתי לחפש פרנסה אחרת", הוא נזכר. חנות הספורט של לייזר עבדה במשך 20 שנה עד שהחליט לסגור אותה ולעבור לעסוק בתיווך נדל"ן.

"שמי הטוב מהכדורגל הלך לפני גם בעולם העסקי והרבה מאוד אוהדים באו לקנות אצלי", מספר לייזר. לפני שנתיים החליט לייזר לצאת לפנסיה ואת עיקר זמנו הוא מבלה עם נכדיו מבנו היחיד שגר בצמוד אליו. "עדיין אני מקפיד לרוץ 3 פעמים בשבוע", הוא מספר עם חיוך.