אסתר של הים

אסתר אורבך נולדה בשנת 1930 בפולין. אביה עלה לפניה ולפני אימה לישראל, אך נתפס ע"י הבריטים, נעצר ונשלח בחזרה לפולין. כשהיתה בת 3, ניסה אביה לעלות בשנית לישראל דרך הפועל המזרחי, הפעם יחד עם המשפחה. הם עלו באונייה מיוחדת ויפה שבתחתית שלה הוסתר נשק, הצליחו להגיע לישראל והשתקעו בחיפה. החיים לא היו פשוטים. רכושם היה דל, הם גרו תחילה בצריף קטן, וישנו שלושתם במזרון שעל רצפת חדר השינה.
כילדה שיחקה כדורגל עם הבנים והתעמלה בהתעמלות אומנותית, ואהבה גם לצייר, לבנות בובות ולתפור להן בגדים. כנערה הצטרפה להכשרה בפלמ"ח, ובמלחמת השחרור הודיעה להוריה שהיא מתגייסת, ללא פחד וללא היסוס. אסתר הוכשרה כאלחוטנית מורס קרבית, השתתפה בקרבות, ופעם אף כמעט נהרגה בדרכים בזמן כיבוש נצרת, עת שהוטל על הרכבים לנסוע עם אורות כבויים בעלטה. אבל כלום לא עצר אותה. היא היתה מלאה בתחושת שליחות עבור המדינה שלה, שעבורה היתה מוכנה להקריב את חייה.
אחרי כיבוש נצרת השתתפה אסתר גם בכיבוש בית שאן וכיבוש אילת. כשיצאה לאילת נפרדה אסתר מהוריה, שלא ידעו לאן פניה ומתי תחזור. הדרך לאילת היתה ארוכה ומסוכנת, אך המראה שנגלה בפניה כשהגיעה היה נפלא – הים! הצדפים והחול הנעים קראו לה, אסתר קפצה פנימה אל גלי הים, שאליהם כה התגעגעה.
את בעלה חיליק (יחיאל) הכירה בפעולה במשטרת שאטה. הוא השתייך לאצ"ל, שהיה אז ארגון מחתרת שנמצא ביריבות מול הפלמ"ח, ובארוחת ערב משותפת של חיילי וחיילות הארגונים חיליק ואסתר התאהבו מיד. חיליק שירת ביחידה מיוחדת על ג'יפים, וכשהפלמ"ח והאצ"ל התאחדו השניים אף יצאו יחד לפעולות. אסתר וחיליק הם סיפור אהבה של שנים רבות ויפות. הם גידלו ביחד משפחה לתפארת, שמו את ערך המשפחה מעל הכול, ועד היום אסתר בקשר הדוק ויומיומי עם ילדיה, נכדיה וניניה.
כשהיו בני 50, אחרי שנים שעבדו – הוא כבעל חברת עפר והיא כמנהלת משרד בשירות התעסוקה – עקב התדרדרות בראייה של חיליק החליטה אסתר שהגיע הזמן לחזור לים שכה אהבה, וכך הם יצאו יחד להרפתקה: הם קנו יאכטה ועברו לאילת. אסתר הוציאה רישיון משיט ליאכטה ונהגה להשיט את הסירה לאי האלמוגים. בהפלגות אירחו אנשים מכובדים מאוד מהארץ ומחו"ל, ביניהם אופירה ויצחק נבון כשהיה אז נשיא המדינה. לאחר שמכרו את היאכטה יצאו יחד לטיול של שלושה חודשים מסביב לעולם. לפני 26 שנים חיליק הלך לעולמו, ואסתר עברה לגור ליד בנה דורון בעין איילה, בבית נעים ושקט, הצופה לשדות ומלא ביצירות אמנות פרי ידיה. וכמובן, קרוב לים.
אסתר היא אישה עצמאית, היא נוהגת ברכבה מספר פעמים בשבוע לשחות בספורטן בחיפה, מציירת בחוג בעין הוד ומשחקת ברידג' במחשב מול יריבים ויריבות מכל העולם. היא ציפור חופש, שיודעת מה טוב לה והולכת בדרך שבחרה גם אם היא קשה. כשהיא ליד הים, היא מאושרת. כשרגליה נוגעות במים ובחול עולה חיוך רחב על פניה והיא צוחקת צחוק טבעי של ילדה. כשהיא מסתכלת לאופק היא רואה את חיליק והאהבה הגדולה שהיתה ביניהם. כשהיא פורשת ידיים היא שוב אותה ציפור חופש, ילדה שגדלה ליד הים, נערה אמיצה עם רוח חופשית, אשת איש ואמא אוהבת וחזקה, ציירת מוכשרת ואישה מצחיקה ושובבה כפי שהיא היום.