מעגלי חיים

ד״ר משה צוקרמן, מומחה לרפואת עיניים, נולד בהרצליה בשנת 1940. הוריו עלו בשנת 1933 מווילנה בעקבות דוד האם, יוסף דוד בוהקוב, ובזכות הסרטיפיקט ששלח להם לעלייה. ההורים תקעו יתד בהרצליה, ובה הוא חי עד היום.
שורשיו ממשפחת לוחמים מווילנה. משה מראה לי תמונה משפחתית של ההורים משנת 1925, ביער פונאר, שם נערך טבח בשנים 1941–1944. כ־70 אלף יהודים נכחדו, ועוד כ־30 אלף פולנים. אימו, הינדה, הייתה חברה בתנועה הרוויזיוניסטית. על ערכי התנועה גדל משה הילד. בהיותו ברחם אימו נעצרה האם ע"י הבריטים ונשלחה לבית מעצר ללילה. שמו הנוסף, זאב, ניתן לו מתוך לויאליות האם לזאב ז'בוטינסקי, והערכתה לפועלו למען ארץ ישראל.
ד״ר צוקרמן מתאר את ילדותו בהרצליה תוך התרחבות הלב. זיכרון שדות הפרחים השזורים כלניות, רקפות, תורמוסים וצבעונים, עודו חי בנפשו. "הכרתי כל גבעה", הוא מספר. לדבריו, היה קשר טוב בין יהודים, ערבים ומשפחות הבדואים. עוד הוא נזכר: "בשדות התאמנו חבר'ה מלח״י בני 15. שם גם החביאו אנשי ההגנה נשק, ואותו לקחו אנשי האצ"ל״.
"כילדים, חברנו לאהבת הצמחייה ולבניית הארץ, תוך תרומתנו לקופה הכחולה של קק"ל. בכך זכינו בפרס: טיול רכבת בט״ו בשבט ליער כסלון, זיכרון שנחתם בתוכי". במעגל החיים חזר יער כסלון לימים, בתפקיד דומה: "ביום הולדתי ה־70 כינסה אשתי את החברים, לחגיגה ותרומת עצים לשתילה ביער כסלון. שמחתי לחזור ליער כאדם בוגר. למרבה הצער באוגוסט 2021 היער נשרף, ואיתו הגיע כאב על הרס הצמחייה״.
משה עסק באהבה, במסירות ובמקצועיות, כמומחה לרפואת עיניים במרפאה פרטית, ובהמשך 45 שנה בקופ"ח מכבי. במלחמת יום כיפור, אשר פרצה ב־6 באוקטובר 1973 ונמשכה 21 יום, מילא תפקידו כרופא צבאי ביחידת טילי נ״ט בסיני, ובהמשך ברמת הגולן. בשנים האחרונות מצא עצמו במסע רפואי אישי־גופני, תוך מוגבלות חלקית. ניצחון הרוח שבו, האופטימיות וחוכמת הלב, מאפשרים לו לעבור את מסע 'העצמי' ביתר שאת, ותוך שמחת חיים גם לסובב אותו: חבריו הרבים, זוגתו פט, ילדיו גיא ומאיה, ונכדיו עמרי, שחר וניב.