מועדון ה-5

מאיר קלמנוביץ נולד ב- 1934 בהרצליה. בן אמצעי להוריו, שהגיעו לארץ מליטא ופולין, כחלוצים, ב- 1922, הכירו בזיכרון יעקב, ועברו לגור בהרצליה ב-1929. בביתם התגוררו גם אחות האם ובני משפחתה. מאיר אומר ששתי המשפחות חיו באושר, כמו קומונה. מאז ומתמיד אהב מאיר "חפצים על גלגלים". "בהרצליה באותה תקופה היו אולי 4 מכוניות", הוא מספר. "הרצליה הייתה מושבה חקלאית טובלת בפרדסים ואנשים התניידו עם סוסים ועגלות. בגיל 15 היה לי חמור שאיתו חרשתי את השדה, והעברתי בעגלה דברים". מאיר נזכר במקרה מכונן שקרה לו באביב 1948: "שיחקתי עם חברי עמוס ברנשטיין באיזור הפרדסים. עברה מכונית של ד'ר דרייפוס, הווטרינר, הוא עצר ואמר לנו ' ילדים, מה אתם עושים פה, לכו הביתה, יש לנו מדינה'. זה היה כמובן ביום הקמת המדינה. באותה תקופה קיבלתי מנוע של אופנוע ישן לשפץ. אהבתי לשפץ מכוניות ואופנועים עתיקים, ואני שומר אותם עד היום".
כשהשתחרר משירות חובה, החל מאיר לעבוד כמכונאי "באגד", ובשנת 1956, לאחר שהוציא רישיון נהיגה, הפך לחבר ב"אגד", וניהל את מוסך "אגד " בהרצליה. את תמר, אישתו, הכיר מאיר בקומזיץ בחוף הים בהרצליה. תמר, ילידת הרצליה אף היא, בת למשפחה ייקית, למדה בבית ספר לאחיות. במאי 1958, נישאו תמר ומאיר ועברו להתגורר בצפת, מכיוון שתמר היתה מחויבת לשנת שירות. בתקופה זו, מאיר עבד כנהג ב"אגד", ונסע ברחבי הארץ. עם תום שנת השירות, חזרו להרצליה, רכשו את הבית שבו הם גרים עד היום, ובו נולדו 3 ילדיהם.
מאיר חבר ב"מועדון ה-5": מועדון של אנשים שמחזיקים כלי רכב ישנים שמספר הרישוי שלהם הוא בן 5 ספרות בלבד. הוא שייך גם למועדון 5 נוסף, שכן השתתף במסגרת המילואים ב- 5 מלחמות ישראל. במבצע קדש השתתף בכיבוש רפיח באל עריש, בששת הימים השתתף בכיבוש ג'נין ושכם, במלחמת ההתשה לחם בתעלה בסיני, במלחמת יום -כיפור שירת ברמת הגולן, ובמלחמת לבנון הראשונה התנדב לשירות תעסוקה מבצעית בלבנון. המילואים היוו אבן-דרך משמעותית בחייו, והוא קשור לחבר'ה ששירתו איתו, עד היום.
מאיר קשור בעבותות נפשו לעיר הרצליה. הוא חבר בעמותת "משך-ראשונים" שהיא המשכה של מפעל המים, שהוקם ב-1935 בהרצליה. מפעל המים הוקם על ידי בעלי הבריכות והבארות הפרטיים, וסיפק מים לכל דורש, במחירים הוגנים, וללא הנחות לבעלי המניות. מפעל מים מימן את סלילת כביש הרצליה-ת"א דרך רמה"ש, כביש שימלאו לו 80 שנה בקרוב, ב- 22,10.21. משאלתו של מאיר, שתוקם אנדרטה שתנציח את מפעל המים. "תלמדו היסטוריה", כך מבקש מהדור הצעיר. "שום דבר לא מובן מאליו. המון הושקע בהקמת העיר והמדינה". ואם יש מישהו שיכול להעיד על ההשקעה הזו, הרי זהו מאיר.