חוקרת בדימוס

"מלכה בהט – איזה שם מלכותי ועוצמתי", חשבתי לעצמי כשהתכוננתי לפגוש אותה לצורך התיעוד. לאט-לאט התברר שיש דברים בגו.
מלכה נולדה ב־1948 בשם מריה, שם שנועד להסתיר את יהדותה. כשמדינת ישראל הייתה בת שנה, וגם היא, עלו הוריה לארץ. הם הגיעו היישר למעברת עולים בלוד, שם בילתה את ילדותה. לאחר מכן גרה עשר שנים בתל אביב ובגיל 24 הפכה את הרצליה לביתה הקבוע.
היא למדה להיות אחות, ולאחר משמרת אחת בבית החולים הדסה, כששבה ומצאה מיטה ריקה במקום המטופל שהיה שם קודם, היא הייתה כל כך עצובה שהחליטה שהעבודה הזו לא בשבילה. באותה תקופה הייתה אפשרות להתגייס לשורות המשטרה במקום לשירות צבאי, ולקבל 450 לירות לחודש. מלכה החלה את דרכה כנהגת ובמהרה הבחינו בכישוריה הרבים, שהביאו לכך שמפקד המשטרה הציע לה עבודה כחוקרת. במשך שירותה במשטרת הרצליה היא השתתפה בחקירות רבות ועזרה לפתור תיקי פשע, להביא עבריינים לדין ולהפוך את הרצליה למקום בטוח יותר. היא אף שירתה כתובעת מטעם המשטרה בבית המשפט כ־15 שנים – ללא תואר וללא יום לימודים אחד. מפכ"ל המשטרה דאז דודי כהן מינה אותה במינוי מיוחד .
היריעה קצרה מלהכיל את אינספור הסיפורים המרתקים. "את החיים שלי היו יכולים להפוך לסדרת מתח טובה," היא אומרת בחיוך, "עבריינים, פשעים ומרדפים ברחובות". תעלומה אחת חקוקה בזיכרונה; היא קראה לה "ספק רצח ספק התאבדות". היה שם איש עסקים שנמצא מת ליד שולחנו, שתי כוסות ויסקי, ציאניד שאיש הזיהוי המוכשר זיהה בשנייה שנכנס לחדר, אישה, חבר ומיליון דולר. כל המרכיבים של ספר בילוש טוב.
מלכה מעוררת השראה, בזכות סיפור חייה המיוחד ובזכות עצמה. בביתה הצנוע היא מחזיקה בשלל תעודות הערכה ובסיפורים שמשאירים טעם של עוד.