הנערה מספינת הדייג

ג'וליה הייתה רק בת 16 כשהחליטה לעלות לבדה לישראל מלוב. כשהחזון הציוני בוער בה, היא הותירה מאחור את אביה, אחותה, שלושת אחיה, סבה וסבתה (אמה נפטרה שבע שנים קודם לכן). יחד עם כמה משכניה היא הוברחה בספינת דייג מטריפולי לאיטליה, ומשם הגיעה לישראל. אז עוד לא ידעה לאן יוביל אותה המסע בלב הים ועל הסערות שצפויות בחייה. בקור רוח של רב חובל מיומן, היא ידעה לנווט את ספינת חייה לחוף מבטחים, ולהראות שהיא יכולה גם אל מול הגלים החזקים ביותר. גם כאשר איבדה את בעלה, וגם כאשר איבדה את מאור עיניה.

כשחניתי מחוץ לביתה של ג'וליה ברנס תמם ביום הצילום שקבענו, הייתי טרודה במחשבות על כמה חם וכמה חבל שלא היה מקום חניה בצל. ברגע שנכנסתי אליה הביתה וראיתי את החיוך שלה, כל המחשבות נעלמו ברגע. ג'וליה, אישה עם עיוורון, בת 88, תושבת שכונת נווה ישראל בהרצליה, קיבלה אות יקירת העיר הרצליה 2019-2018 על פעילותה ותרומתה הנכבדה לציבור בהרצליה - זה כבר אומר עליה המון. על אף העיוורון שמלווה אותה מזה 59 שנה, היא מתפקדת בצורה מעוררת השראה, מהווה עמוד תווך עבור משפחתה ותורמת מעצמה גם לאחרים, לרבות סיוע לנזקקים ולכבדי ראיה.

למעברת הרצליה הגיעה בעקבות אביה, אחותה, סבה וסבתה שעלו לארץ בעקבותיה. בגיל 22 כבר נישאה. בגיל 29, בעקבות קרעים ברשתית ולאחר שכל הניתוחים שעברה כשלו - איבדה ג'וליה את מאור עיניה כשהיא אם לשלושה. למרות העיוורון, המשיכה לתפקד כמעט כרגיל עם סיוע והדרכה, והביאה לעולם בת נוספת. בטרם מלאו לה 50, בעלה ניסים, נפטר, והיא המשיכה לטפח את משפחתה שכיום מונה 4 ילדים (חיים, דורית, ירון ואתי), 19 נכדים ו-30 נינים. עד לפני כשנה, ג'וליה נהגה לפקוד את המועדון לעיוור בעיר, שם עסקה בעבודות הרכבה ואריזה במהלך שעות הבוקר, ובעבר גם השתתפה בחוגי המועדון בשעות אחר הצהריים. כיום היא פעילה במועדון לקשיש "צמרות".

המפגש עם ג'וליה היה מרגש מאוד עבורי באופן אישי. אמא שלי התעוורה לפני מספר שנים ועד היום לא התרגלתי לעניין. זה עדיין לא התיישב לי לגמרי. כשישבתי עם ג'וליה, כל הזמן חשבתי עליה והתרגשתי לגלות שהן אף מכירות. אי אפשר להישאר אדישים לדרך בה היא מתמודדת עם החיים בחיוך ולחום המשפחתי יחד עם המטפלת הנפלאה שלה אנג'ו, שניכר שיש ביניהן קשר מיוחד. הרגשתי כל כך בנוח ליד ג'וליה כבר מהרגע הראשון, כאילו שאנחנו כבר מכירות, ואולי זה סוד הקסם של אותה נערה, שהאהבה למדינה והאהבה לאנשים הביאו אותה למקום בו היא נמצאת.