זוג מהסרטים

נגה ובני ניב הם ילידי הארץ, ולהם ותק של למעלה משישים שנה בחדרה. הם הכירו כשבני השתחרר משירות בגרעין נח״ל בקיבוץ ניר עוז, ונגה הייתה סמינריסטית בבית ברל. ״הוא כתב לי מכתב, וככה זה התחיל״, היא מספרת. רומנטיקה בימי הדואר, גם מי שעוד לא נולד מתגעגע.

בני נולד ב־1938 בחדרה. הוריו עלו מרומניה – אביו ב־1933 ואימו שנתיים מאוחר יותר. על הילדות בנווה חיים הוא מספר: ״היינו חבורה די מגובשת של ילדים בשכונה. היינו חניכים בשומר הצעיר, היה לנו מדריך בשם אבי שוורץ שמאוד אהבנו. היה אוטובוס אחד לבית הספר וכשפספסנו אותו היינו הולכים ברגל לבית הספר ובחזרה, דרך פסי הרכבת והפרדסים. בדרך עצרנו לטעום מעצי הפרי״.

במשך השנים עבד כמסגר, וכן התנדב בחדרה בתחומים שונים. את עיקר התנדבותו מיקד בתחביב הצילום: בני פעיל במוזיאון ״החאן״, מתנדב בתיעוד ותיקי העיר, נרתם באופן מלא לתעד אירועי ציבור ואף לוקח חלק בריאיון המשתתפים. בנוסף התנדב זמן רב במכון הרנטגן בבית החולים הלל יפה, בקיוסק שפעל בחדרה למען חיילים, ובמשטרת חדרה בסיורי לילה עם השוטרים. בני ספורטאי בנשמה, שחקן מטקות ופינג פונג, וחובב ים מושבע שמקפיד לא להפסיד יום בים.

נגה ילידת 1943 בראשון לציון. אביה יליד צפת, שבגיל 17 עזב את העיר עקב פוגרומים ביהודים, הגיע לראשון לציון וכך הכיר את אימה. נגה מורה במקצועה, לימדה בבית ספר אחד העם ולאחר מכן בחטיבה למדעים כמורה למתמטיקה. בנוסף התנדבה במעון לנשים מוכות בעיר, והייתה פעילה חברתית בטלוויזיה הקהילתית של חדרה ובעיתון הגמלאים "כיוון חדש". כמו כן הייתה פעילה בוועד השכונה והפיקה את חגיגת הארבעים לשכונת נווה חיים. אהבתה הגדולה היא המקהלה של חדרה ״קולות הלב״. נגה הצטרפה אליה למן היום הראשון, והיום היא מנהלת אותה במסירות אין קץ. ״המקהלה היא הפרויקט של חיי״ היא משתפת.

״אנחנו נהנים להתנדב יחד בטלוויזיה הקהילתית, בני מצלם ואני עורכת״, מספרת נגה. במסגרת זו יצרו כמה וכמה סרטים דוקומנטרים שקיבלו הכרה בחדרה ומחוץ לה. יחד בנו את ביתם בנווה חיים ובה הם גרים עד היום, מקפידים להישאר עסוקים במה שמשמח אותם. לבני ונגה ארבעה ילדים ועשרה נכדים שהם מקור לגאווה.