לזכר תמר דהן ז"ל
"עולם שלם שהלך לאיבוד"
כתיבה: שני זוהר
צילום: דויד כהן
תמר דהן נולדה ב-10.10.1959, האחות השנייה מתוך שבעה אחים. היא הייתה ילדה יפת תואר, כישרונית, חכמה ומצטיינת בספורט, אהבה לשיר, לנגן בגיטרה ולכתוב שירים וכיהנה כראש מועצת התלמידים. "היא תמיד דגלה בצדק", מספרת משפחתה, "זה היה המוטו שלה בחיים שליווה אותה כל חייה". רק לפני כשנתיים, גילתה משפחתה של תמר דהן ז"ל, את אשר אירע לה ברגעיה האחרונים, בזכות עדותו של ניצול מאירוע אסון המעלות, יעקוב אסולין. "אני זוכר שהיא אמרה לי שהיא רוצה להיות עורכת-דין, ושהיא עוד תהיה כשהיא תצא משם בשלום", כך סיפר. אבל תמר לא יצאה מכך בשלום ובאותו אירוע טרור במעלות ב-1974, נרצחה. "בערב, כשצה"ל פרץ פנימה והמחבלים רוקנו עלינו מחסניות והשליכו רימונים, תמר נרצחה", כך מספר אסולין.
בטרם נסעה לטיול המשפחה מספרת כי אביה הרגיש תחושת בטן לא נעימה. הוא ידע שיש חדירות מחבלים ורצה למנוע ממנה לצאת למסע, אך תמר הייתה ראש מועצת התלמידים ולא רצתה להפקיר את חבריה. בבית-ספר בו תמר לנה עם חבריה שיצאו לטיול בית ספרי, היו כמאה תלמידים שנהפכו בין לילה לבני ערובה של המחבלים. הם נשארו לבדם, ללא מבוגרים אחראיים שהצליחו לברוח והותירו את הילדים המפוחדים לחסדם של המחבלים. "כמה מהתלמידים הצליחו לפרוץ את הדלת של הכיתה ולקפוץ מהחלון, ואז אחד המחבלים שמע רעש חריקה של דלת ותפס את תמר בעודה יורדת לעבר הקומה. הוא אמר לה לבדוק אם יש שם דלת. היא פתחה את הדלת וזיהתה את הילדים הבורחים", מספר שי מימון, ניצול נוסף מהאסון, ומוסיף שלתמר הייתה הזדמנות לקפוץ יחד איתו, אך היא לא רצתה להשאיר את החברים מאחור, "המחבל ירצח אותך ואותי, קפוץ", היא אמרה לו. תמר סיפרה למחבל כי אין דלת, הילדים ניצלו והיא נכנסה לחדר המוות. "לא ידענו שהיא כל-כך גיבורה וויתרה על החיים שלה בשביל כולם", מספרת המשפחה.
האירוע השפיע קשה על בני המשפחה. "מאז האסון, האחים לא אותם אחים, ההורים לא אותם הורים", מספרת אסתר, אחותה של תמר. הטראומה הקשה שחוו מלווה אותם עד היום. אף אחד מהאחים לא הרשה לילד שלו לצאת לטיול מהחשש שליווה אותם. כל אחד מהאחים רצה להגשים את החלומות של תמר ולהמשיך את המורשת שלה. בשביל להנציח אותה הם חתרו להגיע לזמר שלמה ארצי, זמר שתמר אהבה מאוד, ומסרו לו את הפתק שכתבה כדי שילחין זאת, ומקווים שעוד יצליחו להגשים זאת.
כיום ישנם במשפחה שישה עורכי-דין, אסתר היא משוררת ושולמית, האחות הבכורה, עסקה בהוראה. תמר הותירה למשפחה שלה מסר ברור - להיות הגונים, ישרים ולעשות שלום. לדור הצעיר הם מבקשים להעביר מסר: "ילדים יקרים מכל, כל ילד הוא עולם, אחותנו הייתה עולם שלם שהלך לאיבוד. תאהבו את אחד השני, די לשנאה, שתהיה אהבת חינם, זה מה שתמר אהבה".
"תמר הייתה גיבורה וויתרה על חייה למען האחרים"