"מודה על החיים"

החיים זימנו אתגרים רבים בפני אניה וינוקור, ילידת 1947, אך היא שמרה על שמחת חיים מעוררת השראה, על הודיה ואמונה. היא נולדה בבלארוס, בתקופה בה אספה את השברים אחרי מלחמת העולם השנייה. למרות שהוריה ושני אחיה חיו בתקופה בה היה עליהם להסתיר את זהותם היהודית כדי להגן על עצמם, משפחתה חגגה את החגים כהלכה ולא ויתרה על יהדותם, למרות הסיכון הכרוך בכך.
עם פלישת הנאצים לבלארוס, ברחה משפחתה למזרח רוסיה. סבה הטמין את ספר התורה שהיה ברשותו עמוק באדמה, כי האמין שהם ישובו הביתה תוך זמן קצר. אך המלחמה נמשכה זמן רב, ובמשך ארבע שנים משפחתה הייתה במנוסה מתמדת, ואביה אף נשלח לחזית הלחימה. "סבא, שהיה אדם דתי, אמר שמבחינתו היום הכי גדול זה יום חזרתו של אבא. זו מלחמה שנהרגו בה מיליוני אנשים והבן שלו שרד, מה זה, אם לא נס גדול?" היא משחזרת. לאותו נס זכה גם מיכאל, שלימים הפך לבעלה – גם אביו חזר מהחזית ושרד את המלחמה. "שנינו ילדים שנולדו בנס, מסוג הדברים שפשוט היו צריכים לקרות כנגד כל הסיכויים", היא מספרת. בתום המלחמה שבה משפחתה לבלארוס, ומייד חיפשה את ספר התורה שהטמינו. לצערם ספר התורה לא נשמר כראוי, אך הם שמרו על שאריותיו והביאו אותן ארצה.
אניה ומשפחתה חונכו לפי ערכי היהדות והמסורת. סבה לימד אותם כיצד להמשיך לקיים את המסורת, עד שנפטר. בשנת 1979 נישאה למיכאל, ונולדו להם שני בנים. אניה ומשפחתה חיו בבלארוס, שם רכשה השכלה אקדמית. בדצמבר 1990, אניה ומשפחתה עלו לארץ, והיא הגשימה את חלומה ואת חלומו של סבה – להגיע לארץ הקודש.
עם הגיעם לארץ, גרו אניה ומשפחתה בקרוואן בתלמי יחיאל במשך 7 שנים, שם עבדה בקטיף ובניקיון, ולקחה חלק פעיל בבנייה ובפיתוח הישוב. אניה נזכרת בתקופת הקליטה בישראל. "הגענו למדינה עם קשיי קליטה וללא ידיעת השפה, אך אני עדיין זוכרת את תקופת הקליטה לטובה בזכות רחלי ויצחק יפה, אנשים מיוחדים וכל כך טובי לב, שממש אימצו אותנו, אירחו אותנו בליל הסדר הראשון בארץ והעניקו לנו תחושת שייכות אמיתית. אי אפשר להסביר כמה זה מרגש. מאז כבר מעל 30 שנה, אנחנו משפחה", היא מספרת.
בארץ רכשה תעודת הנהלת חשבונות, ועבדה במרץ כדי לספק לילדיה את ההזדמנות לרכוש השכלה גבוהה. היא גאה בילדיה, אשר אוהבים את ארץ ישראל ועשו חיל. "אני ובעלי מיכאל עבדנו קשה כדי להגיע למקום בו אנו נמצאים היום, אך אנו מודים ושמחים על מה שעברנו בדרך. אני מעריכה את כל מה שניתן לי, ומודה על מה שיש". לדור הצעיר יש לה בקשה: "פחות זמן מסכים ויותר זמן אנשים, להיות חברים ולעזור למי שצריך. מי שנותן מקבל". אניה עודנה פעילה ויוצרת. יש לה 6 נכדים שמהם היא מתרגשת כל פעם מחדש, היא מאושרת, מלאת הודיה ונושאת תפילה להמשך חיים בריאים ומלאים.