סיפור על אבו- טעטע ועל הילד הכי מהיר בצפת

יהושע יליד מאי 1936, הוא בנם הבכור של מרדכי ורגינה ז"ל פרץ, דור שביעי בעיר מצד אביו לילידי העיר צפת. אביו מרדכי היה ספר ובעל מספרה ברחוב ירושלים ואמו רגינה גידלה עשרה ילדים, שמונה בנות ושני בנים. תחילה התגוררה המשפחה בבית קטן ברובע, ליד בתי-המלון "תל-אביב" ו"הגליל".
הוא נוהג לספר כי בילדותו כששאלו מה הרץ המהיר ביותר, דיברו עליו. היכולת לרוץ מהר שירתה את יהושע, שכילד בצפת נאלץ להתחמק מכדורי הירי שנורו מכיוון השכונות הערביות בשנות ה-40'. ילדותו שזורה בסיפורים אודות מרגמות וכדורים שפגעו בנפש וברכוש, במעשי רצח ופרעות שביצעו הערבים מהסביבה ביהודים שנאחזו בכל כוחם במקום. "אַבּוּ-טָעטָע אל עַווָר" (אבו-טעטע העיוור) היה הכינוי של הערבי אשר ירה יום ולילה לעבר השכונות היהודיות - טעטע – ע"ש רעש המקלע. עם כיבוש העיר, נמצאה בעמדת הירי במצודת צפת, ערימה ענקית של תרמילי מִקלע ורובה.
יהושע הקטן נהג ללוות את אחיותיו הצעירות לבית-הספר, כשהוא מוביל אותן לאורך קירות הבתים, כדי להימנע מפגיעה מכדורים שנורו מכוון השכונות הערביות. הלימודים בבית-הספר התקיימו לסירוגין, בין הפגזה לירי.
באחד הימים, כאשר המשפחה נעדרה מביתה, פגע פגז בבית המשפחה והרס אותו כליל. משחזרו למקום וגילו את האסון, נאלצו לעבור להתגורר במחסן תת-קרקעי ששימש כלול לתרנגולות, עד אשר נמצא עבורם בית ברחוב ירושלים, סמוך למספרת האב, שגם היא נחרבה באחת ההפגזות.
יהושע למד בביה"ס אליאנס בצפת, ויצא לעבוד בחקלאות, כדי לסייע לפרנסת המשפחה הגדולה. מפעל המצות "שמיל" סיפק לילדים אפשרות לעבוד בסבלות של מצות מהמפעל למחסן. "מצות שמיל, כל חבילה במיל" הייתה הסיסמא של הילדים שעבדו בסבלות ומידי פעם "סחבו" גם קצת....
בינואר 1948 נולד דוד, אחיו הצעיר של יהושע והוא נשלח לקרוא למוהל. יהושע רץ אל בית המוהל כשכדורים שנורו משכונת "דהרייה" שורקים מעל ראשו. צעירה שהתגוררה בשכנות למוהל יצאה מהבית, נפגעה מכדור בירכה ומתה מאיבוד דם. יהושע והמוהל רצו כפופים בחזרה אל בית משפחת פרץ, כדי לקיים את מצוות המילה לרך הנולד. באותם הימים, טרום מלחמת השחרור ובמהלכה, החיים היו קשים מאוד והיה קשה להשיג אפילו מצרכי מזון בסיסיים. מים היה צריך לשאוב מבאר מקומית וחשמל לא היה. במהלך המלחמה, הגיעו הזמרות יפה ירקוני ושושנה דמארי להופיע בפני לוחמי הפלמ"ח והחי"ש במלון "גליל", אירוע שעורר התרגשות רבה בעיר.
בגיל 17 התגייס יהושע לצבא. לאחר שחרורו התגייס למשטרת ישראל ושירת כאיש מודיעין וחקירות שנים רבות. לאחר פרישתו מהמשטרה עבד במחלקת הרכש במפעל "זוגלובק" בנהריה, בה התגורר לאחר נישואיו לקולט ז"ל. בשנת 1991 שכל את אשתו קולט בתאונת דרכים.
ליהושע וקולט 4 ילדים, שני בנים ושתי בנות, 12 נכדים ושלושה נינים.