סיפורה של אמה

אמה לובקו, נולדה בברית המועצות בשנת 1936. אביה משה "מוייסי" ראשובן היה רופא נוירולוג ואילו האם, פריידה ליטבק, הייתה עקרת בית. בהיותה בת 5, החלה מלחמת העולם השנייה ואביה גויס לצבא האדום ואילו היא ומשפחתה נאלצו להימלט לעורף. בין השנים 1941-1945 נדדה המשפחה ברחבי ברית המועצות, תוך התמודדות קבועה עם עוני ורעב. עם סיום המלחמה בשנת 1945, התאחדו עם האב בעיר קניגסברג, שהייתה שייכת לגרמניה, אך בסיום המלחמה הועברה לברית המועצה והחלה להיקרא – קלינינגרד.
אמה סיימה בית הספר בקליניגרד בשנת 1954 והתקבלה ללימודים באוניברסיטה בלנינגרד (סנט –פטרבורג). מאחר ומצבה הכספי היה בכי רע, לא יכלה להמשיך ללמוד ואחרי שנת לימודים אחת נשרה מן הלימודים והלכה לעבוד. במהלך חייה החליפה מקומות עבודה רבים. היא עבדה כטכנאית במפעל רדיו, במפעל לחם ובמרכזיה של טלפונים. לאחר שעברה הכשרה קצרה במכללה למכשור טכני , עבדה כ-30 שנה כהנדסאית.
יציאתה של אמה לפנסיה בשנת 1991 השתלבה עם התפרקותה של ברית המועצות ואמה נאלצה להמשיך לשרוד ולחפש מקורות פרנסה, כגון איסוף בקבוקים, על מנת לממן את מחייתה עבורה ועבור בנה, איגור הסובל ממחלת סכיזופרניה.
כיום, אמה בת 82 ובנה איגור , בן 60 מתגוררים ביחד בישראל בצפת. הם עלו ארצה בשנת 2012.