טוני ללא הפסקה

טוני דהן נולדה בלוב ב-1947 להורים ניצולי שואה. המשפחה עלתה לישראל ב-1951 עם ארבעה ילדים ובארץ נולדו עוד ארבעה. ההורים באו חולים וחסרי כל, אך למרות כל הקשיים זה היה בית שמח. כאשר טוני ביקשה מאמה לספר לה על לוב השיבה לה האם: ברגע שעליתי על האניה לארץ ישראל קברתי את העבר. מותם המוקדם של הוריה ממחלות היה מאורע מכונן בחייה של טוני. החלום של טוני הצעירה היה להיות אחות, חלום שלא הגשימה בגלל מחלתה של אמה.
טוני, בעלה אפרים ובנם התינוק באו לגור בקרית אונו שלושה ימים לפני שפרצה מלחמת יום כיפור. רחוב ישעיהו בו גרו והרחובות הסמוכים אליו לא היו מהרחובות היפים של קרית אונו. טוני נפגשה עם ראש המועצה וביקשה ממנו לבצע שיקום בשכונת מגוריה המוזנחת. בקשתה נענתה והבתים שופצו. טוני ביקשה לשפץ גם את השכונה עצמה, ויחד עם חבריה דאגה שיוקמו כיכרות עם ספסלים, מועדון קהילתי לילדים ולמבוגרים, מגרש טניס, בתי כנסת ובית הקשיש. כאשר החל פרויקט תמ"א בארץ טוני יצרה קשר עם יזמים לביצוע הריסה של בתי השכונה הישנים והקמת בתים חדשים עם דירות גדולות. כך נבנתה למעשה שכונה חדשה ויפה על חורבות השכונה הישנה, וכל הדיירים שיפרו את איכות חייהם. בהמשך יזמה טוני הקמת גינה וגן משחקים.
אבל השמחה על השכונה החדשה היתה מהולה בעצב. בעלה של טוני שהיה חולה, זכה לגור בדירה החדשה רק שבועיים ונפטר. ואז, לפני תשע שנים, החלה תקופה חדשה בחייה של טוני. היא החלה להתנדב! תפקידה הראשון היה להתקשר לקשישים ולקשישות ולהזמין אותם למועדון. כך נודע לה שהקשישים רוצים לבוא למועדון אך מתקשים בנסיעה באוטובוס ואין להם כסף למונית. טוני דאגה שאגף הרווחה יעמיד כלי רכב עם מלווה לרשות הקשישים ניצולי השואה, שיאסוף אותם מידי שבוע למועדון ויחזיר אותם לביתם בסיום הפעילות. כמו כן טוני פעילה ב"קהילה תומכת" של על"ה.
נושא ההתנדבות עומד במרכז חייה של טוני. לדבריה, במיוחד בגיל השלישי, על האנשים לא לשבת בבית ולבכות את מר גורלם. "הזקנה והבדידות הם הכי אכזריים בחיים", היא אומרת. המסר שלה לקשישים ולקשישות הוא שהם נמצאים בתקופה הכי יפה של חייהם, ועליהם לעשות מה שהם יודעים ואוהבים. עליהם לחפש וליצור חברויות חדשות ולהיפגש עם אנשים.
טוני לא מפסיקה לממש בעצמה את המסר שלה. היא השתתפה בסדנא "סבתות מבשלות עם נכדים" שבסופה הוציאו ספר מהודר עם כל המתכונים. כמו כן השתתפה בסדנת סריגה ובפרויקט "לחיות את החיים" בו מלמדים את המשתתפים לכתוב את הביוגרפיה שלהם. לטוני גם יש תחביב: הכנת תכשיטים, וכל קשישה במועדון שחוגגת יום הולדת זוכה לקבל ממנה תכשיט במתנה. טוני מרבה לשבח את הפעילות של מחלקת הרווחה בכלל ואת המחלקה לרווחת הגמלאי במיוחד, שפועלת רבות למען גמלאי קרית אונו.
לטוני שלושה ילדים ושני נכדים. ומה מייצגת קרית-אונו בשבילה? "קרית-אונו היא עיר טובה. מערכת החינוך טובה, מערכת הרווחה מצוינת. האנשים שגרים כאן הם אוכלוסייה טובה, יש בעיר הכל". כשהיא מדברת על קרית אונו ניצת אור בעיניה של טוני והיא שופעת אופטימיות.