הילדה הראשונה של קרית אונו

בשנת 1939, 39 משפחות מחליטות להקים את כפר אונו, וביניהן הוריה של רות. רות, שעדיין זרועה בבטנה של אמה, זוכה להיות הילדה הראשונה שנולדה בכפר. כך החל הקשר המיוחד בין רות וקרית אונו, מאז ועד היום.
רות נולדה לאב מליטא ולאם מפולין, אשר החליטו כי דבר לא ימנע מהם את העלייה לא"י. הם הכירו בתל ליטוינסקי (היום תל השומר), שם עבדו במוסד לילדים שנשלחו מגרמניה לישראל לפני המלחמה. אביה היה מורה ואמה אחות. ואז התחילו לדבר על בניית כפר אונו.
הכפר התחיל בחלק המערבי של רחוב וולך, ונפרש עד לבית העירייה לשעבר ברחוב הנשיא ("בית העם" דאז). הבית הראשון ברחוב וולך היה הבית של רות, והיום גרה שם בתה אירית, הממשיכה את השושלת בעיר.
בילדותה הכפר היווה חממה קטנה וקהילתית. המתיישבים הראשונים היו זוגות צעירים עם ילדים, וכולם היו האחד למען השני. בשביל רות, "קרית אונו מסמלת את הבית. הבית הוא השורשים, ואת השורשים אי אפשר לעקור. חשוב לזכור את עברנו".
החיים אז היו פשוטים. את החלב קיבלו מהחלבן גרינברג, שהיה עובר בין הבתים עם כדים ענקיים על עגלה, ובאופן דומה קיבלו גם נפט וקרח. את המים תחילה קיבלו מכפר אז"ר, ואז בנו את מגדל המים הקטן בזיידמן.
בית העם היה המרכז של הכפר, בבוקר למדו בו ובערב קיימו ישיבות של הוועד. מאחר ולצאת לתל אביב היה טיול רציני, האפשרות היחידה לבילוי בלילה הייתה בית הקולנוע שביישוב. רות מספרת שלפעמים גם זה לא היה, כי כשלא היו מספיק צופים היו מחזירים להם את הכרטיס.
לאט-לאט הצטרפו קהילות חדשות מאירופה ומעירק והכפר הלך והתרחב, אבל עדיין כולם הכירו את כולם. רות זוכרת איך בחורף הראשון של תושבי המעברה, שהיה קשה מאוד, אספו המייסדים את הילדים ואירחו אותם בבתיהם. לפני מלחמת השחרור, הערבים בעמק הסמוך (כיום רחוב לוי אשכול) היו חוגגים עם תופים וסוסים, והזמינו את הקהילה היהודית לארוחות. עבור רות אלו תקופות שלא יחזרו.
הכיתה של רות, שהייתה המחזור הראשון של בי"ס ניר, ייסדה גם את המחזור הראשון של הנוער העובד והלומד, תנועה שהמשיכה לקחה תחת חסותה דורות נוספים. (אם להכניס נימה אישית, בעלי שלי, אשר נולד בקרית אונו, הכיר את אירית בתה של רות בתנועה.)
רות עבדה כל ימיה כמורה למלאכה, וכשנכנסים לביתה היום אי אפשר שלא להעריץ את הציורים הגדולים והמדהימים שתלויים על כל קירותיו, תפארת ידיה.
בעלה של רות, פרץ, מהנדס חשמל, עלה מסלובקיה ב-1949 וגר גם הוא בכפר אונו. הם נפגשו במסיבה בכפר, ולאחר שהתחתנו היה ברור לשניהם שיגורו בקרית אונו. הם קנו קרקע ובנו בית קטן, ומשם צמחו לאט.
היום רות פנסיונרית, אוהבת לפתור תשבצים ולבלות עם הילדים, הנכדים והנינה החדשה - שגם היא, כמה מפתיע, גרה בקרית אונו. יחד עם זאת, לבה קצת נחמץ על הימים של פעם. "לאחרונה העיר כה גדלה, ורק מעטים מהמייסדים ומשפחותיהם גרים פה" היא אומרת. "אני שמחה שהחומר האנושי פה בעיר הוא עדיין אל"ף-אל"ף, והתושבים נפלאים". קרית אונו הייתה ותהיה לעד כל עולמה של רות ססלר, הילדה הראשונה.