״עבודת הכפיים טבועה בדמי״

גד בן יעקב נולד בשנת 1934 בפרדס חנה, ובקרוב יחגוג 90. ״פרדס חנה הוקמה על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד בשנת 1929. חשבו – כמה שנים אני כבר מכיר את המושבה? חישבתם נכון, כמעט כשנות קיומה״.

״אימי הרצלה קייזרמן נולדה ביפו בשנת פטירתו של הרצל, ונקראה על שמו. אבי יוסף עלה מצ'כסלובקיה. הוא היה חבר באגודה הציונית ׳תכלת לבן׳ בה לקח חלק בהכשרה חקלאית כהכנה לעלייתו ארצה. לאחר נישואיו לאימי רכש יחידת משק מפיק"א – חברת ההתיישבות של הברון רוטשילד״, מספר גד. הוריו היו מראשוני המתיישבים במושבה, ובמשקם גידלו פרות, תרנגולות, ועצי הדרים.

בילדותו למד גד בבית הספר החקלאי ״מקווה ישראל״, שם התמחה ב׳מכשור חקלאי׳ והעשיר את כישוריו הטכניים ואת אהבתו ליצירה. ״כמי שגדל בבית של חקלאי שהיה גם מורה לחקלאות ומלאכה, עבודת הכפיים טבועה בדמי״.
בתחילת דרכה ידעה פרדס חנה ימים לא קלים של מאבק על ביטחון התושבים. בזכרונו של גד נחקק סיפור מימי ילדותו, סיפור ה"סליק״: ״מעשה שהיה כך היה – המנדט הבריטי אסר על התושבים לאחוז בנשק. מגיני המושבה הבינו שאיש לא יצילם מהפורעים הערבים והחביאו רובים ותחמושת במרתף בית הכנסת. כשעלה חשש שמקום המחבוא עלול להיחשף, הוצא הנשק מהמקום, ובאותו לילה אבי בסיוע מר רוזנטלר בנו קיר כפול במבנה בבית הספר ששימש בחלקו מחסן לציוד חקלאי. הנשק הועבר לחלל בין שני הקירות, והתלמידים שבאו למחרת לא הבחינו בשינוי שנעשה. הנשק נח במחבוא החדש בבטחה. גם בביתנו היה סליק, עד היום ניתן להזיז את הקרש העליון של מסגרת העץ בסלון, להציץ ולראות את הגומחה בה הוסתר רובה פרשים גרמני בן למעלה ממאה שנים וחגורת כדורים מבד ששימשה בימי מלחמת השחרור״.

לגד יש מסר חשוב לדורות הבאים: ״הכי חשוב שנהיה אנשים טובים – נתחשב בזולת, נדבק בערכים ליברליים ולא נהייה גזעניים. אחר כך חשוב שנהיה סקרנים – חשוב ללמוד על שורשי ההיסטוריה שמהם צמח עמנו ונבנה היישוב שלנו פרדס חנה, אבל צריך גם להיות סקרנים לגבי ההווה, ולרצות לשפרו כדי ליצור עתיד טוב יותר״.
השיפור למען העתיד מתבטא אצל גד בין היתר במִחזור חפצים ישנים, להם הוא מעניק חיים חדשים וכך עוזר לשמור על הסביבה מפני פסולת מזהמת: ״מסרן של מכונית בניתי קרוסלה שהילדים מסתחררים בה עד היום; מקורת ברזל שפורקה מגג מבנה ישן חיזקתי את יסודות ביתנו; ממכלי פלסטיק שהוצאו משימוש יצרתי עציצים ובהם שתלתי עצי אבוקדו ושיחי עגבניות״. גד מצולם במחסן בחצר ביתו, ובו כלי עבודה של אביו שממשיכים לשמש אותו עד היום: ארגז כלי עבודה, שולחן עבודה, מחרוקת ליצירת הברגות ועוד ועוד.
״זכיתי להקים משפחה במקום בו גדלתי,״ מסכם גד ״יחד עם רעייתי דינה לבית נדב זכינו לגדל 4 בנות, 8 נכדים ו־5 נינים כן ירבו. אנחנו כבר שישה דורות בפרדס חנה ולמעשה אני רק חוליה בשרשרת הדורות. את ׳תורת חיי׳ שחלקתי עמכם למדתי מאבי ואני מעביר אותה לדורות הבאים בתקווה שידבקו בה, ויעבירוה לבניהם ובני בניהם״.