"גדלתי בבית שחינך להתנדבות, עשייה ונתינה לזולת"

פרחים וריח תפוזים פוגשים אותך בין שתרגיש בכך ובין שלא בנוף הירוק היפהפה של פרדס חנה־כרכור. קרוב לים ובין השדות, כמו באגדה, ממוקמת המושבה הוותיקה. יש כאלה שראו את האופק הזה בעיני רוחם עוד לפני שצמח בו עץ תפוזים אחד. אביה של רותי השמשוני, מולה שליט, היה אחד כזה. מולה היה בחור צעיר שעלה מריגה בשנת 1928, ובאומץ שקשה להסביר קנה חלקת אדמה מפיק"א, במקום שאיש לא הכיר, ובנה עליה בית.
רותי לבית שליט השמשוני נולדה בשנת 1935 למציאות כפרית ציורית. בזמנה, כבר הפכה פרדס חנה למושבה בעזרתו של הנדיב רוטשילד והחיים בה פרחו. "היינו ילדים של כפר," היא מספרת, "היה לנו פרדס של תפוזים, פרות, סוסים, רכבנו על אופניים לבית הספר". יחד עם זאת, החיים היו מלווים בעמל ובעבודה רבה. "ההורים שלי – של כולנו בעצם – עבדו קשה כדי לבנות את המקום ולהתפרנס מיגיע כפיהם. אף אחד לא היה מפונק, גם אנחנו הילדים היינו שותפים. אחי הגדול עבד בפרדס ואני ברפת".
"בבית הספר העממי למדנו יחד, חילונים ודתיים כאחד. כולם הכירו את כולם", היא מתארת את הוואי המושבה הצעירה. רותי למדה בתיכון החקלאי ולאחריו התגייסה לצבא. את ביתה היא הקימה יחד עם בעלה ברמת השרון.
במהלך השנים עסקה רותי בניהול, בענפים שונים. "ניהלתי את מחלקת החינוך במועצה של רמת השרון", היא מספרת. "בהמשך למדתי באוניברסיטה גרונטולוגיה – מקצוע שהיה אז חדש בארץ – ועברתי לניהול דיור מוגן". גם מרחוק נשמר הקשר עם המשפחה בפרדס חנה. לאחר שנפטרו הוריה, היא ומשפחתה בחרו לשפץ את ביתם ולעבור אליו. "זה הרגיש טבעי מאוד", היא אומרת. "הכרנו פה את כולם, לא היינו זרים".
רותי פרשה לפנסיה לאחר שנים של עשייה, וחיפשה דרך להמשיך לפעול. באותה תקופה בית הראשונים המקומי התנהל בזכות מתנדבים, אך היה צורך בהנהלה שתאסוף את הפעילות למסגרת יציבה. רותי הרימה את הכפפה והחלה לנהל את המקום בהתנדבות. "היה תוכן איכותי," היא מסבירה, "אך המקום היה מוזנח ולא מתוחזק. בעבודה משותפת פעלתי לשקם אותו. כיום יש במקום ארכיון ממוחשב, תצוגה וגלריה, המתארים את קורותיה של המושבה". עד היום מתנדבת רותי בבית הראשונים ושואבת מכך סיפוק רב. "גדלתי בבית שחינך להתנדבות, עשייה ונתינה לזולת", היא מספרת.
ילדיה מתגוררים כולם בפרדס חנה־כרכור. רותי נושמת את המושבה מילדות, עוקבת אחר התפתחותה וגאה בה מאוד. האדם הוא נוף מולדתו, כך אומרים. פרדס חנה על כל יופיה, צבעיה ופרחיה, מקופלת בחייה של רותי ומעניקה להם ניחוח קסום.