בשם האב
נתן רבינא
צילום: דור לובטון
דלתות בית הכנסת נפתחות ואור נוגות מאיר את החלל דרך כיפת המבנה הכחולה והשקופה. ניכר כי בית כנסת זה הוקם במחשבה ובאהבה רבה שהושקעו בכל פרט, בכל יצירת אומנות ובכל מילה כתובה. מי שעומד מאחורי מפעל הקמתו הוא, נתן רבינא, בנו של הרב אליהו רבינא ז"ל, אשר שימש כרב הקהילה של העדה הכורדית בכפר יונה, ושעל שמו קרוי המקום – "נווה אליהו". סיפורו של המקום כרוך בסיפורה של הקהילה הכורדית שהגיעה הנה ושמרה על ציביונה היחודי ועל הוקרת תודה לרבה, אשר הוביל אותם במסע העלייה עד לישראל.
"אבא שלי הרגיש שזה הייעוד שלו להיות רב הקהילה הזו. הוא יליד פרס ואחרי מלחמת העולם הראשונה רצה להגיע לישראל אך נעצר בעירק, שם לא רצו לתת לו ללכת. הרבנים הראשים בבגדד ראו רב צעיר, שהוא גם שוחט, מוהל, דרשן, קורא בתורה ושלחו אותו לעיר חלבצ'ה, שם הייתה קהילה יהודית בלי רב".
בשנת 1950 כשהגיעה העת לעלות לישראל הרב ומשפחתו עלו יחד עם רוב הקהילה, ושנתיים לאחר מכן הגיעו לכפר יונה. "כולם היו אנשים דתיים שומרי מסורת וביקשו להקים בית כנסת ולשם כך נבחר אחד הצריפים. אבא הביא איתו מחוץ לארץ שלושה ספרי תורה ואנשים אספו תרומות כדי להקים את בית הכנסת שנקרא בזמנו "נווה שלום". לאחר שאבא הלך לעולמו, שינתה הקהילה את השם לשמו 'נווה אליהו רבינא', ובעקבות המחוה המרגשת הזו החלטנו להרוס ולבנות אותו מחדש למבנה שהוא היום".
הפרויקט נמשך שנים ארוכות הוא מספר, "התחלתי עם 200 אלף לירות וסיימתי את העבודה במיליון מאתיים. אספנו תרומות מכל רחבי הארץ. בערב ראש השנה של 1998 נכנסנו לכאן כאשר עוד לא הייתה כיפה בתקרה או ריצוף בריצפה. הבאנו ברזנטים, שטיחים ומחצלות וככה התפללנו שנה ראשונה. באותו היום ירד גשם אבל הייתה אווירה שמחה לכולם".
את רוב חייו הבוגרים העביר נתן בכפר יונה וראה כיצד היא מתפתחת וצומחת לעיר שהיא היום. "כשהגעתי הנה הייתי בן 12 ועוד לא היה בית ספר ממלכתי דתי פה. הלכתי ברגל מדי יום דרך הפרדסים למעברת עתלית, שם הייתי לומד. לאחר שנה, כשהסתיימה שנת הלימודים ההורים ראו שזה לא פתרון לילד קטן, ורשמו אותי לבית ספר 'עמל' בכפר יונה, שאני בוגר מחזור ה' שלו".
במשך 18 שנה עבד נתן כמזכיר המועצה ולאחר מכן פתח חנות לציוד משרדי וריהוט. כיום הוא נהנה מחמשת ילדיו ושבעת נכדיו, כולם גרים בכפר יונה, ועיקר עיסוקו הוא בית הכנסת. "כפי שהייעוד של אבי היה להיות רב הקהילה, טיפוח בית הכנסת זה הוא הייעוד שלי. אני נותן את כל כולי כאן ואנשים אוהבים ומעריכים את זה", הוא מספר. "בית כנסת שוקק במשך כל ימות השבוע. יש פה שיעורי תורה, יש שיעורים לילדים, לנשים למבוגרים. אם זה חתונות, לוויות, בריתות מילה וחגיגות בר מצווה, בית הכנסת הזה הוא לא רק מקום תפילה, אלא מרכז רוחני ומרכז שמאחד את כולם".
"בית הכנסת הוא המרכז הרוחני שמאחד את כולם"