גאולה אזולאי

גאולה אזולאי נולדה בעירק בשנת 1946. כשהייתה בת שנתיים עלתה יחד עם משפחתה לישראל.
"כפר יונה של פעם הייתה כפר קטן", היא מספרת. "כולם הכירו את כולם. חתונות היו עורכים בחצרות וכל השכנים עזרו בהכנת הכיבוד. בתור ילדים היינו מבלים שעות רבות ביחד, במשחקים של פעם ובישיבה על הדשא. צריף בודד שימש אז כגן ילדים, שופע בצעצועים פרי דמיון הגננות והילדים", היא מוסיפה.
גאולה מספרת שעולים חדשים שהיו מגיעים היו מתקבלים בחום ובחיוכים. "אני זוכרת את ימי ילדותי בכפר כשנים מאושרות", היא מציינת.
לאורך השנים גאולה פעלה למען הקהילה ותרמה רבות לעיר. היא עבדה במחלקת הרווחה, הקימה את שי"ל ועבדה כמנהלת פניות הציבור. בנוסף לכך היא היתה כתבת בעיתון מקומי ובהמשך עבדה גם במתנ"ס. כמו כן, היא ארגנה אירועים קהילתיים לרווחת התושבים כמו שוק 'קח-תן', ערבי מוזיקה וריקודים, ופסטיבל מאכלי עדות.
"מה המקום שאת הכי אוהבת בעיר?", אני שואלת אותה ו. היא עונה, "ה"הספרייה". , ובכך היא מתחילה לחשוף לאט צד שהיה חבוי בה – אהבה למילה הכתובה. מילדותה הייתה גאולה אוהבת לקרוא ספרים ולכתוב שירים למגרה. עם השנים אף הוציאה ספר שירים פרי עטה.
"מגיל צעיר ועד היום הספרייה מהווה עבורי מקום מרכזי. היא מאין 'נמל תעופה' שבו אני בוחרת את יעדי הטיסה כאוות נפשי כאשר הספרים הם הכרטיסים והסיפורים הם המסע".
לסיום רגע לפני שאנו נפרדות, ביקשתי מגאולה להראות לי שיר קצר שכתבה על כפר יונה, והיא נענתה בשמחה:
"כפר יונה היא צור מחצבת,
מסכת עמוסה לזיכרונות ילדות נהדרת.
פנס תאורת רחוב בודד במרכז השכונה,
אך שום חוסר לא העיב על השמחה".