סבתא מרים גידלה דורות רבים של ילדים בגני הילדים

מרים בלייזר היא "הסבתא" הכי מוכרת בכפר תבור. במהלך חייה חינכה וגידלה באהבה דורות רבים של ילדים בגני הילדים של הכפר.
מרים נולדה במרוקו בשנת 1932, למשפחת סוויסה. אביה, שאול, נפטר כשהייתה בת 10 בלבד, ואמה, רחל, נותרה לגדל את מרים ושבעת אחיה ואחיותיה.
החיים במרוקו לא היו פשוטים ומשפחתה של מרים ייחלה לעלות לארץ ישראל. "במרוקו הבטיחו לנו ישוב שלם רק לעולי מרוקו ואמי החליטה לעלות לארץ ברגע שתהיה האפשרות", היא מספרת.
כשעלו לקחו רק את הציוד החשוב ביותר להם, ויצאו לדרך. מרים הייתה אז רק בת 19. ממרוקו עברו דרך צרפת ומשם הגיעו למחנה העולים שער העלייה בחיפה. ממנו נשלחו למעברה בכדורי ובהמשך הגיעו לכפר תבור. "בכפר תבור היו עולים יהודים מכל קצוות העולם, עיראקים, כורדים, אשכנזים ומרוקאים יחדיו. כולם כמו אחים, משפחה אחת רחבה", היא מספרת וצוחקת. הישראלים הצברים שגרו בכפר קיבלו אותם בחיבוקים ובידיים רחבות. זכורות לה מסיבות פורים בכפר אז כולם התחפשו ביחד והייתה שמחה גדולה ואחדות רבה.
בכפר תבור הכירה את בעלה, יהושוע בלייזר זכרונו לברכה, מוותיקי היישוב, ולהם נולדו שלושה ילדים; בן ציון, שאול ועטרה.
קרוב לארבעים שנה עבדה מרים כגננת. "בתחילה כלל לא היו כבישים, רק אדמה ושבילי עפר ולכן היה קצת קשה להגיע, אך ילדים מכל הישובים והכפרים הסובבים הגיעו להתחנך בגנים של כפר תבור". מרים עבדה כסייעת בהרמוניה מופלאה עם כל הגננות. בגאווה היא מספרת כי ילדים שגידלה בגן שלה גדלו ושלחו אליה גם את ילדיהם. כיום כשהיא מטיילת בגינות הכפר כולם מכירים אותה ושמחים לראותה, ילדים רצים לקראתה ומחבקים אותה בהתרגשות. ההערכה הרבה כלפיה מגיעה, בין היתר, גם בדמות תעודת הוקרה מהורי וילדי כפר תבור, בה הם מודים לה מקרב ליבם על החום, המסירות והדאגה האימהית שהיוו לילדים בגן תחליף לאמא.
למרים יש קשר חזק ופינה חמה בליבה לכפר תבור ולאנשים שחיים בו, והיא מתגוררת באותו הבית, אליו הגיעה בכפר. ילדיה מעידים כי מעולם לא הרימה את קולה, תמיד שלווה ונעימה. צריך, היא אומרת, "תמיד לסלוח ולדון לכף זכות".
כיום, מלבד ילדי כפר תבור לדורותיהם שאוהבים אותה כשם הייתה סבתא שלהם, מרים היא סבתא ל-10 נכדים ו12 נינים, מוקפת באהבה והערכה מכל הסובבים אותה.