נתינה אינסופית

"כל עוד אדם בריא עליו להיות פעיל ועסוק, זה סוד החיים" אומרת עליזה כהן ואכן כזו היא, אישה שהייתה פעילה כל חייה ועסקה בנתינה אינסופית, אישה עוצמתית שניהלה ביד רמה את משרד הקליטה בכפר סבא משנת 1960. חוכמתה, חריצותה ושליטתה בשפות השונות אפשרו לה לנהל את נושא הקליטה בעיר בהצטיינות רבה, ועל כך יעידו התעודות שקיבלה וחשוב מכך תושבי כפר סבא, שעד היום מצדיעים לה כאשר הם פוגשים אותה ברחוב.

עליזה נולדה בקהיר שבמצרים בשנת 1933 ועלתה לישראל עם כל אחיה בשנת 1950. בתחילה הגיעו למעברה בבית ליד ומשם לכפר סבא. הבית הראשון בשיכון ותיקים היה ביתם. "לא היה פה דבר מלבד שדות של תפוחי אדמה, גמבות וחצילים" היא נזכרת. בכפר סבא התחתנה וילדה את שני ילדיה, חיים ז"ל ורינה. את דרכה המקצועית החלה ככוח עזר בבית החולים לפגועי נפש ״מגד״. עליזה הייתה עצמאית ופרנסה את ילדיה במו ידיה.

נוכח גל העלייה מצרפת שהחל ב־1960 פנה ראש העירייה דאז סורקיס, ששמע על חריצותה ושליטתה במספר רב של שפות, והציע לעליזה משרה חלקית כסגניתו של מנהל סניף הקליטה בעיר. ב־1965 מונתה למנהלת משרד הקליטה.

כפר סבא של אותם ימים הייתה מחולקת למעברות, שבהמשך הפכו לשיכוני גאולים, יוספטל,
גבעת אשכול, סוקולוב, שיכון תקומה, אלי כהן, קפלן, שיכון עליה וכו׳. עליזה קלטה עולים רבים בשיכונים אלו. העבודה נפרסה על פני תחומי חיים רבים: כאשר מגיע עולה חדש יש לדאוג לו לדיור, עבודה, ציוד התחלתי, חינוך לילדים. לשם כך הייתה בקשר עם גורמים שונים: שדה התעופה, עמידר, לשכת התעסוקה, עליית הנוער, שירותי הרווחה, העירייה ועוד. "כשאני נזכרת בעבודה סביב השעון עם כוח אדם מצומצם, אני מתפלאת איך עשיתי את זה".

לבה הרחב לא אפשר לה להשאיר משפחות עולים ללא סיוע, עד כדי כך שלעיתים אירחה אותם בביתה שלה עד שהתנאים היו מוכנים למענם. במקרים רבים דאגה באופן אישי למצוא לעולים עבודה שתתאים למידותיהם, וליוותה אותם גם לאחר הקליטה כדי לוודא שמצבם טוב. במיוחד זכורות לה העליות הגדולות מבריה"מ ומאתיופיה – מבצע שלמה ומבצע משה – שקלטה ברגישות רבה.

לעליזה שישה נכדים ו־12 נינים וכולם מתגוררים בעיר ומתארחים אצלה באופן קבוע. היא ספגה מכה קשה כאשר בנה חיים נפטר בדמי ימיו, תקופה קצרה לאחר שאיבדה את חתנה. ב־1997 פרשה ממשרד הקליטה ומיד החלה להתנדב בביטוח לאומי, למעלה מעשרים שנה. ניסיונה הרב אפשר לה לסייע לתושבים ובמיוחד לקשישים. בנוסף התנדבה במשמר האזרחי. "זה מה שהחזיק אותי – יש לי למען מה לקום בבוקר", אומרת עליזה. אשת חיל מי ימצא.