הגננת הכי טובה

טובה ילידת יפו 1951, נשואה ואם לשלושה ילדים וסבתא לחמישה נכדים. בשנת 1984 הגיעה לכפר סבא, ובמשך 30 שנה הייתה גננת בגן חרמון ברחוב אברהם קרן בכפר סבא. בראשית דרכה הרגישה נטע זר בעיר ולא הבינה את פשר המושג מושבה. בעיר היו פרדסים ורק ברחוב ויצמן הייתה פעילות עסקית. אט אט הרגישה טובה שהיא מתפתחת עם העיר וגדלה איתה, ״אין אינטימיות כמו בעבר אך יש צמיחה והתפתחות״.

טובה האמינה בחינוך מאז ומתמיד. ״המיקוד בגיל הרך היה משמעותי ביותר עבורי, זו תקופת חיים המעצבת את דמות הבוגר, אנשי החינוך זורעים זרע וממנו נובט ילד שעתיד להיות אדם טוב, תורם לחברה ומכבד את האחר, אדם שמוצא את דרכו בחברה המתפתחת ומשתנה במהירות. היום מדברים על הישגיות ומצוינות, אך לא פחות חשוב לפתח את הנשמה ואת הערכים. כפי שאמרו חז"ל, ׳חנוך לנער על פי דרכו׳. מטרת אנשי החינוך לחנך לפי סגנון ואופי הילד״. טובה מצרה על המצב היום שבו אנשי החינוך לא מקבלים תמורה נאותה על השקעתם. ״אנשי החינוך באשר הם לא זוכים להערכה והוקרה מספקת על עבודתם. זו עבודה קשה וחשובה, אנשי החינוך בונים את החברה של מדינת ישראל״.

כגננת היה חשוב לטובה להעניק ביטחון אישי לילדים, ולאורך שנות עבודתה שמה את הדגש בנושא הרגשי והחברתי. ״אם הנושאים האלה מטופחים, הילד פנוי ללמידה. לכל ילד יש זכות להיות נאהב ונתמך, בטוח ומוגן״. לגננת חדשה שנכנסת למערכת החינוך אומרת טובה: "אל תפחדי, החברה שלנו סובלת מהרבה בעיות, אבל תמיד תאמיני בטוב האדם, יש לנו עם מה לעבוד ועם מי לעבוד ואסור להתייאש".