במגרש של נח

״אני מתגעגע לכפר סבא של פעם,״ מספר נח איינשטיין, ״לפרדס מול הבית שממנו קטפנו תפוזים, לשדות הבוטנים ותפוחי האדמה״. נח נולד בשנת 1952 בכפר סבא לשמואל ויהודית איינשטיין. בפרוץ מלחמת העולם השנייה מיהר אביה של יהודית לחתן אותה ואת אחותה – שתיים מתוך שבעה אחים ואחיות. שני הזוגות הצליחו לברוח לאוזבקיסטן וכך ניצלו. יתר המשפחה נספתה. בתום המלחמה, ב־1949 עלו יהודית ושמואל ארצה. אחרי תקופה במעברת פרדס חנה ובעכו הגיעו לכפר סבא.

״גדלנו במושבה קטנה. כל הילדים הכירו אלה את אלה. לא היו כבישים אלא רק חול, ומגיל חמש היינו משחקים בחוץ כדורגל. אחי הגדול היה שחקן, הייתי הולך איתו ועם אבא שלי מגיל קטן למשחקים״, מספר נח על תחילת הרומן שלו עם משחק הכדור הנחשק. מגיל 9 עד 39 שיחק בהפועל כפר סבא והיה קפטן הקבוצה, זכה עם הקבוצה פעמיים בגביע המדינה ופעם באליפות ישראל, וזכה בתואר אלוף האלופים. ״מי שרוצה להיות ספורטאי ברמה גבוהה צריך להשקיע זמן ולהתאמן הרבה, אבל בספורט קודם כל נהנים ושומרים על גוף צעיר ובריא״.

לאורך השנים שימש נח מספר פעמים עוזר מאמן ומאמן בקבוצה הבוגרת, ועוד מספר תפקידים מקצועיים במועדון. עד השנה (2023) עוד אימן את נכי צה״ל בבית הלוחם. לאחר פרישתו מהתחום פנה להנהלת חשבונות, ובנוסף שירת במשך 11 שנים בצבא. עד היום הוא חי בבית שבו גדל, ליד מגרש הכדורגל הישן של כפר סבא. ״אימא שלי אהבה כדורגל אז היא לא מכרה את הבית למרות ההמולה מהמשחקים. לפי הרעש היא ידעה מה תוצאת המשחק״.