היסטוריה משפחתית

הלכתי לראיין את אבא שלי. האם לא עשיתי זאת בעבר? מה יש בראיון הזה ששונה מיתר שיחותינו והופך נקודת זמן זו למיוחדת? פרויקט "להשאיר חותם" אפשר לי להפוך את אבא שלי לכוכב, להעלות סיפורים שכוסו באבק הזמן, לדמיין יחד איתו את התמונות מנבכי הזמן שחלף, ולשאול מה ירצה להעביר לדורות הבאים – 12 נכדיו ונינתו הבכורה.
אבא, יעקב כרמי, נולד בהרצליה בשנת 1939 לאביו משה וינמן ולאימו תמר וינטל, בתו של יעקב חיים וינטל, שהיה ממקימי היישוב. שניהם עלו מפולין בנפרד והכירו בהרצליה. הם בנו את ביתם על גבעה בקצה רחוב קהילת ציון, וסביבם שכנו בתים בודדים, פרדסים צעירים ובסמוך גבעת הכלניות. אבא גדל כבן יחיד ושובב שהוריו היו עסוקים בפרנסה ובחיי היום יום.


בסיפורי ילדותו שזורים עצי הפיטנה שגדלו בצמוד למרפסת, מעגל ברושים קטן שתחתיו היה סליק נשק בתקופת השלטון הבריטי וכן בעלי החיים הרבים שגדלו בחצר המשק: פרה, אתון, פרד, תרנגולות, ברווזים ושובך יונים. אבא אוהב לספר איך פעם אחת רכב על הפרד העקשן שרדף אחרי האתון האצילה, כשאבא בן התשע יושב על העגלה מאחור ומנסה לעצור את מרוצת הפרד. ילד בן תשע סך הכול, אביו השאיר בידיו את המושכות והעגלה כדי שיפרוק את ערמות החציר בחצר, והוא כילד החליט שיש סיבה להשוויץ בפני הנערים שגרו במעון ניצולי השואה הסמוך והמשיך לרכוב לקראתם. הפרד המשיך בדהרתו, העגלה התהפכה עם אבא עליה, ואימא והנערים באו לעזרתו סוחבים את חלקי העגלה המפורקת.


הפרדס המשפחתי היה חלק בלתי נפרד מחייו לאורך שנים רבות. מגיל צעיר היה עוזר לאביו לחפור תעלות השקיה בין שורות עצי תפוזי השמוטי, "בקושי הצלחתי להרים את הטורייה", הוא נזכר. גם לעבודה בקטיף היה שותף, ולהרכבות התמך של תפוזי החושחש, שחיזקו את העצים ועזרו להם להניב פירות רבים יותר. בפרדסים הייתה סככה ששימשה כבית אריזה אשר שם היו ממיינים את התפוזים לפי גודל, עוטפים בנייר שעווה ומסדרים בארגזים.
בארות ומגדלי המים, שרובם עדיין מהווים את נוף הרצליה, מלווים אותו כאשר הוא מזהה את מיקומו של כל אחד, ונזכר בשעות הרבות שבילה עם אביו באחת מהבארות הראשונות, בתורנות טיפול במשאבת המים על ידי מילוי כוסית שמן עבור המיסבים.


חייו הבוגרים, החל מהתגייסותו לחיל האוויר כמכונאי מטוסים ועד לפני שנים ספורות, היו כרוכים במטוסים והרפתקאות אין ספור ברחבי העולם. אבא ליווה את הבאתם של מטוסי ה"סטרטוקרוזר" הראשונים מארה"ב לישראל והיה אחראי על הכשרתם לשמש לתובלה. הוא גם היה שותף לפעולות כמו טיסות סודיות להעברת נשק, סיור באפריקה של ראש הממשלה דאז לוי אשכול, טיסות לאיראן בתקופת השאח הפרסי, טיסות ריגול מעל ארצות עוינות, הברחת "הבום" (אביזר תדלוק מטוסים באוויר) מארה"ב, כפי שנהג לספר, וסיפורים נוספים שעדיין לא סופרו.


אבא היה נשוי לאימי ציונה ז"ל. נולדנו אני עינת, אחותי רונית ואחי מוטי. הוא נישא בשנית ליהודית וממנה נולדו לו שתי הבנות עדי וחן. כולנו גרים בהרצליה.


אבא רוצה להעביר לשבט שהקים את יסודות הקשר להרצליה, שנוצר מעבודת אדמה, מהכרת האנשים הגרים בסביבתך ומהכרת ההיסטוריה של המשפחה שהייתה חלק בלתי נפרד מהקמת העיר הזו.