ליליאנה נרדאה
2024
אישה של אומץ ונתינה
כתיבה: נעה מרדן
צילום: לירון שיינקמן
ליליאנה נולדה בטריפולי שבלוב ב־1949, להוריה אסתר וציון פדלון, ילדה חמישית מבין תשעה ילדים. "היינו יהודים במדינה ערבית. ניסינו לשמור על היהדות עד כמה שניתן", היא מספרת. אביה, עמיל מכס בנמל טריפולי, היה ציוני, וכשחקן כדור מים אף הגיע מלוב להשתתף במכבייה השנייה בשנת 1935. אימה גידלה את תשעת הילדים. ליליאנה גדלה והתחנכה בקהילה האיטלקית בטריפולי וספגה את תרבותה. הילדים השתלבו במערכת חינוך יהודית־איטלקית, אך ב־1951 קיבלה לוב עצמאות ומצבה של הקהילה היהודית הורע. מסגרות חינוך יהודיות ותנועות נוער ציוניות נסגרו, והקהילה סבלה מהצקות ופוגרומים מצד האוכלוסייה המוסלמית. למרות כל זאת ילדותה זכורה לה כשמחה – בילוי בחוף הים, בהופעות של זמרים ידועים מאיטליה וטיולים עם חברות במרכז העיר.
כשפרצה מלחמת ששת הימים נאלצה משפחתה לברוח כמעט בחוסר כול לאיטליה מחשש לחייהם. הם נקלטו כפליטים ברומא ונשארו בה ארבע שנים. ברור היה להם שאיטליה היא תחנה זמנית. "אומנם הרגשנו בבית, אבל לא רצינו להתחיל שם את החיים מחדש", אומרת ליליאנה.
ב־1971 עלתה המשפחה לארץ. "עלינו ברצון, בהתרגשות, בציונות". המשפחה התיישבה בחולון, ולאחר שלמדה עברית באולפן בקיבוץ החלה ליליאנה לעבוד בהנהלת חברת "אוויס" להשכרת רכבים בת"א, צעד ראשון בדרך שהובילה אותה להיות מה שהיא היום: אשת עסקים ומנהלת חברה להשכרת רכב, בעלת ניסיון של למעלה מארבעים שנה בתחום.
ליליאנה עברה להרצליה ב־1980. על הבחירה בהרצליה היא אומרת: "תמיד אהבתי את העיר וידעתי שזה מקום שאני רוצה לגור בו. הים מזכיר לי את הילדות בטריפולי ואת איטליה".
ב־1982 הוצע לה לפתוח סניף חדש של אוויס במלון "דן אכדיה". במלון הכירה את בן זוגה, יענקל'ה, ושם גם נישאו ב־1984. נולדו להם ארבעה ילדים ואליהם הצטרפו שישה נכדים. יענקל'ה, שהיה איש אהוב על כל אדם, נפטר בשנת 2017.
ב־1986 התקדמה צעד נוסף ופתחה את העסק העצמאי הראשון שלה להשכרת רכבים, בשותפות עם כמה מאחיה. "התפתחתי יחד עם כל אזור התעשייה של הרצליה, והיום אין מה להשוות. בהתחלה היה העסק קטן ולאט לאט פיתחתי את הסניף והרחבתי את היקף העבודה באזור. עשינו עבודה טובה", היא מתגאה. ביום העצמאות של שנת 2000 הופיע העסק בספר שיצא אודות 100 העסקים המוצלחים בישראל.
כשאני שואלת את ליליאנה האם בתחילת הדרך ידעה לאן היא רוצה להגיע, היא משיבה: "תמיד ידעתי שאני צריכה אתגרים בחיים. כשסיימתי משהו, רציתי להתפתח הלאה, לעוד הצלחות. הייתה לי יכולת ניהול, היה לי אומץ; תחום השכרת הרכב כרוך ברכישת רכבים בסכומים גדולים וזו אחריות גדולה. בנוסף אני אוהבת לשרת, ואני דוגלת באמינות, ברציניות בעבודה וביושר". בזכות ערכים אלה לקוחותיה חוזרים שוב ושוב, והיום היא מעניקה שירות גם לדורות הבאים של לקוחותיה הוותיקים.
ב־2003 ליליאנה החליטה להתחיל מחדש ובקטן, והקימה את "סמארטקאר" – חברה להשכרת מכוניות סמארט. כיום החברה משכירה גם רכבים מדגמים אחרים. בנה הצעיר עוזר לה בעבודה השוטפת ולומד ממנה לנהל את העסק.
במקביל לניהול עסקיה מעורבת ליליאנה בעשייה חברתית ובתרומות לגופים שונים. היא הייתה פעילה בוועדי ההורים ובארגון אירועים בבתי הספר, וכיום היא תומכת בבית ספר לנוער בסיכון, ובפעילותה של עמותת "עתיד לצעירים", שמעלה מודעות בקרב בני נוער לבעיית ההתמכרות לסמים. בעסק שלה שילבה לאורך השנים צעירים שחזרו מהמזרח פגועי סמים ועזרה להם להשתקם.
"מעבר לקריירה ולעבודה," היא מסכמת, "אני חייבת תמיד לשלב גם מעשים טובים". ולנו רק נותר ללמוד את דרכיה ולהחכים.
אישה של אומץ ונתינה