חקלאי בדם

איך הופכים להיות חקלאים בארץ? זה סיפור חיים מורכב שכולל תערובת של עבודה מבוקר ועד ליל, התמדה, נחישות ואמונה, לימודים, יזמות, הבנה בכלכלה, ידע בתפעול ותיקון מכונות, השכלה חקלאית נרחבת ואהבה. והכי חשוב – משפחה תומכת שתמיד עוזרת, וגם טיפת מזל.
בכל אלה ניחן גדעון תבורי. הוא נולד ב־1942 בכפר תבור, דור שלישי לחקלאים. סבו וסבתו עלו לארץ מרומניה ב־1913 ממניעים ציוניים. הם עבדו בחקלאות.
כשגדעון היה בן 5 נאלצה המשפחה לעבור לטבעון כדי לטפל באחותו כבדת השמיעה. טבעון של אותם הימים הייתה עיירה של רחוב אחד, ושם הם גרו בבית קטן מוקף בשני דונם של נחלה. גדעון והוריו גידלו ליד הבית בעלי חיים וירקות לצריכה עצמית בתקופת הצנע. שם נבטה אהבתו לחקלאות. גדעון הצעיר עזר להוריו לאחר שעות ביה"ס וידע שזהו ייעודו. לאחר מכן הלך ללמוד בביה"ס התיכון החקלאי "כדורי". משם המשיך לשירות בנח"ל ולקיבוץ נתיב הל"ה להגשים את חלומו להיות חקלאי.
בנתיב הל"ה פגש את אילנה כ"ץ, בת להורים חקלאים מרעננה. הם נישאו בקיבוץ ונולדו להם 4 ילדים, שהם גאוותם. גדעון למד אגרונומיה בפקולטה לחקלאות ברחובות. לאחר מכן למד ברופין קורס רכזי משק. הוא מילא תפקידים שונים בקיבוץ – מנהל הפלחין והשלחין, המספוא, טכנאי קטפות כותנה, רכז תרבות ומרכז המשק. כשאביו נפטר בפתאומיות בשנת 1983 החליט לשוב לכפר תבור ולהיות חקלאי עצמאי, באדמות שהוריש לו אביו. הפרידה מהקיבוץ לא הייתה קלה, קיבוץ שבו השקיעו באהבה הוא ואילנה את מיטב שנותיהם, מקום שבו גדלו ילדיהם.
אך גדעון הוקסם מהרעיון להיות חקלאי עצמאי. המשפחה התחילה חיים חדשים בכפר תבור. גדעון כבר היה בעל ידע וניסיון בחקלאות ובכלכלה והחל לעבוד בענף הירקות לזרעים. תחום זה עתיר ידע וסיכון. בנוסף, בשנים הראשונות בכפר גידל ירקות לשוק המקומי ופרחים לייצוא לבורסות ההולנדיות. גדעון נעזר באשתו וילדיו והתגבר על קשיים רבים. הוא עבד עם משפחה משיבלי שעזרה לו להצליח וקשר איתם קשרים חמים וחברות אמיצה. גדעון ואילנה ראו ברכה והצלחה בעבודתם ובחיי המשפחה, ועל כך גאוותם.
בימים אלה גדעון בפנסיה – את השדות הוא מחכיר, פרט למטע הזיתים שעודו מעבד בעצמו. שניים מילדיו גרים לצידו בכפר תבור. הוא נהנה להשתתף בפעילויות שונות ב"מועדון אביב", ובמגוון הפעילויות בקתדרה בתבור לגיל השלישי.