סיבוהו, סופר ופעיל קהילתי, סבל ממאסר בשל עשייתו למען יהודים. מחויבותו הבלתי מעורערת לישראל בולטת בעשייתו לקדם את השתלבות קהילה האתיופית בישראל.
"נולדתי בשנת 1936 בסמיין. סבלנו רבות בשל היותנו יהודים וברחנו למקומות רחוקים. מאז ומעולם אבות אבותינו שרו וזימרו לירוסלם. היו נסיונות רבים לעלות לירוסלם: משפחתי יצאה דרך סודן, אך אני נעצרתי והוכנסתי לכלא בשל פעילותי למען יהודים. בכלא עינו אותי עד זוב דם אך לא מסרתי שום מידע. קרובים שלי הצליחו לשחרר אותי. 5 שנים הסתובבתי בניסיון למצוא את עצמי וסבלתי רבות מהחשש לחיי. באחת הפעמים זרקו פצצה לעברי, היא התפוצצה על הזורקים ואני ברחתי לאזור מרוחק שבו הייתה לי משפחה. בליל "מבצע שלמה" לקחו אותי בסתר והעלו אותי לירוסלם. כשהגעתי לישראל ביקשתי להתגייס, אך בשל היותי בן 55 לא גייסו אותי. כעסתי והתעצבתי על כך, אך מהר מאוד התעשתתי ובחרתי להתנדב במשטרה בהשכנת שלום בין זוגות ושכנים, כבר 30 שנה שאני עושה זאת בגאווה. אני סופר ופרסמתי ספר על חיי, ובמקביל תמיד פעלתי בתחום החברתי והקהילתי למען שילובם של יהודי אתיופיה. ישראל היא הבית, היא היחידה, והיא התקווה שלי. צריך לשמור ולהגן עליה וחייבים לגדל את ילדינו כאן, בארץ נוטפת חלב דבש".