חסיד אומות העולם של אסתר

אסתר צמרי חזן זוכרת כיצד כילדה בת שלוש, עברה עם משפחתה את מלחמת העולם השנייה במקומות מסתור, ואיבדה בזה אחר זו את אביה, אמה ואחיה. היא נולדה ב-1935 בעיירה הפולנית צ'חנוביץ, שם העבירה את עיקר זמנה בטבע,״ליד הבית בו נולדתי וגדלתי עבר הנהר, ומסביב היו הרבה יערות", היא מספרת. אך הפסטורליה הזו נגמרה עם פלישת הגרמנים לפולין.תחילה אביה נלקח מביתם, ולא שב עוד. בהמשך הוקם גטו בעיר, ושני אחיה הגדולים של אסתר ברחו יחדיו, נורו ונהרגו. אמה ואחיה הצעיר נמלטו בלילה למשפחת איכרים נוצרית, שהסכימה להסתירם בביתה בכפר מילצ'קי הסמוך. המשפחה עשתה הכל כדי להסתירם ולהגן עליהם כדי שלא יתגלו ויפגעו. הם הוסתרו ברפת ובמתבן במשך היום ובלילה יכלו לצאת מעט. לאחר כמה חודשים, נפוצו שמועות שהגרמנים עומדים לחפש יהודים בכפר. אב המשפחה שהסתיר אותם, קז'ימיז', החליט להעביר את אסתר ואחיה אריה, למתבן שבדיר החזירים, ומשם בהמשך אל היער.
כשהגרמנים נכנסו אל הכפר לחפש יהודים, קז'ימיז' הוציא את בני המשפחה אל השדות בתוך שקים ועליהם הניח זבל פרות לדישון. במשך חודשיים הם שכבו שם במסתור, והיו שבועות שבהם כמעט ולא אכלו. הרעב הכבד אילץ את אמה ואחיה הגדול של אסתר לחפש מזון, אך החיפוש עלה להם בחייהם. "אני זוכרת את צעקות אמי מתחננת על חייה, 'אל תהרגו אותי, יש לי ילדים קטנים'. לאחר מכן נשמעו שתי יריות". אסתר הגיבה באיפוק על הידיעה המרה, כי אמה לימדה אותה שהדבר הכי חשוב הוא לשרוד, לשכב בשקט ולהסתתר. הילדים המשיכו להסתתר לבדם בשדה חודשים רבים, ועם כניסתם של הרוסים ושחרורם ב-1945, אסתר ואחיה הוחזרו לביתם בצ'חנוביץ, שם פגשו את דודם ובני משפחתו.
לאחר המלחמה אסתר ואחיה הצטרפו לגרעין השומר הצעיר, ועלו עם הקבוצה לארץ. אריה הגיע לקיבוץ גן שמואל, ואסתר הגיעה לקיבוץ מרחביה, שם נקלטה בחום ונשארה להתגורר שם עד היום.
בשנת 2002, בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום השואה והגבורה ביד ושם, אסתר זכתה להדליק את אחת משש המשואות המסמלות את ששת המיליונים שנרצחו בשואה. בנוסף, לפני כעשר שנים נסעו אסתר ואחיה לעיר הולדתם ונפגשו עם מציליהם, קז'ימיז' וז'ניה ביאלי, שקיבלו בשנות ה-90 את התואר חסידי אומות עולם. אסתר מספרת על המפגש המרגש, "היא כבר הייתה מאוד מבוגרת אבל היא זכרה הכל ושתינו מאוד התרגשנו״. הניצחון הגדול של אסתר הוא במשפחתה הרחבה, שמונה שני בנים, שתי בנות, 11 נכדים ו-3 נינים. בימי הקורונה, התגייסה אסתר והכינה עם נכדתה עציצים מפחיות ממוחזרות, ואת ההכנסות תרמה לשורדי שואה. כשם נטעה שורשיה בישראל, כך גם נטעה בדורות ההמשך את חשיבות הנתינה והעזרה לזולת. "כפי שעזרו לי, תמיד ביקשתי גם לסייע בעצמי לאחרים", היא מסכמת.