התינוק ששרד

אילן הרן נולד בשם איוון בספטמבר 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, להוריו פרי ויאנקה בכפר דולנה זדנה שבסלובקיה. הוא מספר כי לידתו הייתה בחשאי, בבית משפחת זמורה הנוצרית, שהסתירה את אמו ואותו. דבר לידתו היה צריך להישמר בסוד, מחשש שאם ייוודע הדבר לנאצים ולבעלי בריתם, הם עלולים להרוג את האם והתינוק ואת משפחת זמורה. פרי, אביו של אילן, לא היה איתם כיוון שנאלץ לברוח ליערות מאחר והצטרף לכוח המרד הסלובקי הלאומי שהתקומם נגד הנאצים.
מי ששמר אז על אילן ואמו היו ירמילקה ופטר, ילדי משפחת זמורה, שבביתם הסתתרו. עם התקרבות הנאצים אל ביתם והפצצות הנאצים, פטר עזר לאילן ואמו לברוח מהבית למחבוא אחר. הוא ארגן להם סוס ועגלה ולקח אותם למסע ארוך ומפרך בשלג כבד אל דירת מסתור שהוכנה עבורם אצל משפחה נוצרית בכפר סקובין בסלובקיה. אילן מספר: "הקור היה עז ובלתי נסבל, אבל המשפחה הזו דאגה לנו לכל. נאבקנו על הישרדותנו, בבונקר טחוב ומלא עכברושים ביער שנשלט ע"י הפרטיזנים, שאבי היה חלק מהם הנאצים ניסו לצוד אותם ובעיקר את היהודים.
במהלך מרד הפרטיזנים אביו של אילן נתפס ונשלח למחנה ההשמדה ברגן בלזן. עם דיכוי המרד הסלובקי, הנאצים שלטו בסלובקיה, והסכנה ליהודים הלכה וגברה. כחודש לאחר כניסת הצבא האדום לסלובקיה, פטר הגיע והחזיר את אילן ואמו לכפר מגוריו. למרות שהמלחמה כבר נגמרה, משפחתו של פטר המשיכה לדאוג למשפחתו של אילן עד חזרת אב המשפחה, פרי. שובו היה רגע של שמחה המהולה בעצב רב. עצב על ההורים , הסבים, הסבתות ושמונת האחים של פרי ויאנקה שנרצחו במחנות ולא שבו.
שנים לאחר מכן רצה אילן לגמול למשפחת זמורה על כל מה שעשתה למענם, תוך סיכון חייהם וביקש מארגון "יד ושם" להעניק לה את התואר: חסידת אומות העולם. "יארמילקה סרבה בכל תוקף ואמרה: "מה שהיה שם היה ביני, לבין ינקה ואלוהים ואתם אל תתערבו"
לאחר המלחמה, אילן ומשפחתו עברו לחבל הסודטים שבצ'כיה, שם נולד אחיו של אילן, פטר, שנקרא על שם האיש שהציל את חייהם. בשנת 1949, אילן ומשפחתו עלו באוניה לארץ ישראל. תחילה שהו במחנה העולים שער העלייה ומשם המשיכו לחניתה, שם קיבל את שמו העברי, ואחיו הצעיר, פטר, הפך ליהונתן. אילן עבר להתגורר בקיבוץ מזרע שבעמק יזרעאל, שם הוא מתגורר עד היום עם משפחתו. "אחרי שנים נסעתי לבקר את פטר ושאלתי אותו איך כנער בן 16 הסתכן והציל אותנו מציפורני הנאצים? והוא השיב לי: 'הייתי הגבר הבריא היחיד בבית', כאילו הדבר שעשה היה מובן מאליו עבורו. כל הדור ההוא נפטר, אך אנו שומרים על קשר רציף עם צאצאי זמורה ומקפידים לקחת את כל משפחתנו למסע שורשים יסודי ומקיף".