תמיד לומר כן

כמנהלת מרכז תעסוקה "הזדמנות", אני מנהלת 13 עובדים אשר עוסקים בקידום תעסוקתי של תושבי אילת והסביבה. ה-7 באוקטובר הכניס את כולנו להלם, אך מהר מאוד אני ושאר העובדים באגף התגייסנו לסייע במוקד הסיוע העירוני שהוקם. חלק אחר מהצוות שלי גם נותב לסייע במלונות.
לא היה לנו זמן לעכל או לשהות רגע במשבר. הייתה לנו אחריות לתפקד ביעילות, לתמוך ולספק מענה לעשרות אלפי השיחות שהגיעו למוקד הסיוע. החל מצורך בביגוד למי שהגיע חסר כל, סיוע במזון ובטואלטיקה, ועד לבקשות מיוחדות עבור בעלי חיים שהגיעו איתם. אחת הפניות שהגיע בחודש אוקטובר הייתה מתושבת ניר עוז שביקשה הסעה עבור חברי הקיבוץ לפעילות שהתקיימה בחוף - פרידה מהרבש"צ שעוזב לחו"ל. הכלל שהנחה אותנו במוקד היה: לא להגיד לא, אלא תמיד לומר כן ולמצוא איך לסייע. פניתי למנהלת המחלקה להתנדבות בעיריית אילת שהייתה צריכה לטפל בפנייה בזמן קצר, ואכן היא הצליחה לתאם את זה מול חברת ההסעות ומתקציב ייעודי עבור המפונים. לא תמיד היינו חשופים לאימפקט של הסיוע לאנשים, אבל הפעם שלחו לי מהקיבוץ סרטון מרגש שלהם בחוף שרים את שירת ההמנון כשהם לבושים בחולצות לשחרור החטופים. הצטמררתי והמשכתי לפנייה הבאה כי לא היה לנו זמן לעכל. היה סרט נע של פניות וטיפלנו בהן ברגישות מירבית, לצד רמה פרקטית משימתית - כדי לא לשקוע בעצב על מה שהמדינה עוברת.

החל מסוף אוקטובר 2023 התחלנו לקבל פניות בנושא תעסוקה וחזרנו לתת את המענים שלנו במרכז "הזדמנות". קיבלנו עשרות פניות בתגובה להודעה שהפצנו לקהילות שאנחנו כאן לרשותם בנושא תעסוקה. כבר בסוף אוקטובר מפונים חיפשו שגרה ושפיות, בעיקר מהעיר שדרות, וגם תושבים שהתפנו באופן עצמאי מנתיבות, אופקים ואשקלון.

החל מה-7.11.23 פתחנו גם עמדות במלונות, כל יום במלון אחר. הרגשנו שזה אולי קצת מוקדם, האם אנשים יהיו בכלל פנויים רגשית להתעסק בתעסוקה? מסתבר שכן. אנשים ביקשו שפיות ושגרה. זכורה לי במיוחד פונה מקריית שמונה שאמרה לי: "אני בטראומה מהקורונה, בבקשה תמצאי לי עבודה. אני לא מסוגלת להיות חסרת מעש. אני זקוקה לשגרת עבודה". ליוויתי אותה, הפננו אותה ללא מעט משרות עד שהשתלבה בתעסוקה זמנית בתקופה שהיא כאן.