והיגדת לבנך

נולדתי בשנת 1953, ועליתי לישראל ב־1970 מלבנון. הגעתי לראשון לציון בשנת 1997. החפץ שאני מחזיקה בתמונה הוא הגדה של פסח עם תרגום ערבי באותיות ערביות, שהגיע איתנו מלבנון. את ליל הסדר בבית הוריי בלבנון נהגנו לחגוג בבית הגדול יחד עם כל המשפחה המורחבת, דודים דודות והילדים, וקראנו בהגדות. אבי ז"ל היה קורא לנו בעברית ואחר כך בערבית. בעקבות התקפה ישראלית על שדה התעופה בלבנון, התחילו הפגנות נגד היהודים ואבי פחד שמא אין לנו עתיד בלבנון. אבי רצה שתהיה לנו אפשרות להתחתן ולהמשיך את הלימודים והחליט שנעלה לארץ.עלינו על מטוס לטורקיה, שם שהינו כשבועיים עד העלייה לארץ. הגענו לבת ים והמשפחה התחלקה לשניים, עברנו לגור אצל שתי אחיות שלי שעלו לפנינו. רוב קהילת הלבנונים הגיעו לשכונת רמת הנשיא בבת ים, והתפללו באותו בית כנסת, ״בית יעקב״. בין המתפללים היה גם בעלי לעתיד, שמעון, שאף על פי שהיה חבר כיתה של אחי בלבנון, הכרתי אותו רק בבית הכנסת של הלבנונים בארץ. באותו בית כנסת גם התחתנו. משמעות השם חלאלה בערבית היא צדק, הוא הגיע אלינו מסבא רבא של שמעון בעלי,  שהיה שופט. ברוך ה' עלינו לישראל, התחתנו והקמנו משפחה לתפארת, ואנחנו יהודים בני חורין.