ההיסטוריון של הקיבוץ

דוד זקס הוא הפנים של קיבוץ גבעת ברנר. ראש המועצה מכנה אותו "ההיסטוריון של הקיבוץ" – כי הוא מומחה לקיבוץ, איש גבעת ברנר בכל רמ"ח איבריו, בעבר, בהווה ובעתיד, וכך גם משפחתו.

דוד נולד בשנת 1941 בקיבוץ גבעת ברנר, בן בכור להוריו, אריה ושרה (שרק'ה) זקס. הוריו עלו מליטא בנפרד כחלוצים בתנועת "החלוץ הצעיר". דוד גדל בלינה המשותפת, ממנה יש לו זיכרונות טובים. "כחודש לפני שנולדתי הוריי עברו לגור בצריף ולא באוהל. באותם זמנים הלינה המשותפת היתה עדיפה", מספר דוד. כנער היה פעיל חברתית ועם סיום התיכון יצא לשנת שירות במחנות העולים. לפני גיוסו לצבא לסיירת שקד, התאהב בבת הקיבוץ, עדנה ורדון, שהיתה נערה יפת תואר, ומאז הם יחד. הם התחתנו והביאו לעולם ארבעה ילדים, מהם זכו ל-12 נכדים, מחצית מהם נשארו בקיבוץ.

אך דוד לא היה נער ככל הנערים – הוא אהב ללמוד. כשנתיים לאחר הצבא הגיש בקשה לוועדת ההשכלה של הקיבוץ ללמוד כימיה באוניברסיטה. מכיוון שעבד עד אז בחקלאות, נשלח ללימודי חקלאות. דוד השלים עם ההחלטה, אך אמר לרכז הוועדה משפט שהוא זוכר עד היום: "ואף על פי כן – אני עוד אלמד כימיה וביולוגיה!", ובאמת, דוד זכה להגשים את חלומו. הוא למד בפקולטה לחקלאות תואר ראשון, שני ותעודת הוראה, ומאוחר יותר בחייו אף עשה דוקטורט במדעי החיים, כולם עוסקים בהיבטים ביו-כימיים.

עם זאת, רוב הקריירה של דוד היא בחינוך וחברה. הוא היה ממקימי בית הספר האזורי בגבעת ברנר, שם לימד חקלאות, ביולוגיה וכימיה, והקים ולימד במוסדות חינוך נוספים. הוא עבד עם נוער מחו"ל - בשליחות בארצות הברית, וב"מרכז להסברת הקיבוץ" לנוער מחו"ל וכיום הוא מנהל ומרצה בקתדרה להשכלת מבוגרים במועצה אזורית גזר.

אך דוד לא הסתפק בכך ומילא תפקידים רבים גם בתוך הקיבוץ. בשנות השמונים שימש כמזכיר הקיבוץ ועמד לבדו מול אתגרים של ניהול קיבוץ גדול. הוא הוביל את אימוץ קיבוץ קטן בערבה בשם "ייטב", ועזר להם רבות בבעיות מנהליות ואחרות. בתקופה האחרונה הוא מצליח לחבר בין שתי אהבותיו – חקר הטבע והקיבוץ: הוא ריכז את איכות הסביבה בקיבוץ, אחראי על חידוש גבעה שנשרפה, ומרכז את התיירות בקיבוץ – מדריך בשביליו את כל מי שמגיע לביקור. דוד תומך בהפרטת הקיבוץ ועדיין פעיל בו. אך כעת הוא רוצה "להוריד את היד מההגה" כדבריו, ולהעביר אותו לדור הצעיר. "תצטרפו לקיבוץ, שמרו על הקיים וזכרו את העקרונות הבסיסיים שבגללם טוב לחיות כאן – העזרה ההדדית, הערבות ההדדית, והאחריות לכל הקהילה," הוא מבקש.