נולדה מחדש

"לכל אחד יש סיפור שבעצם בונה אותו", אמרה חיה רוזן. וכך גם סיפורה האישי שמתחיל ב-1935 אז נולדה בעיירה קטנה בהונגריה בשם בֶּרֶטְיוֹאוּיְפַאלוּ, כאחת מחמישה ילדים. שמה בהונגריה עדית עוברת בהמשך לשם חיה. עם פרוץ המלחמה, אביה החליט לברוח מהעיירה אל העיר בודפשט. בזכות כישרון ההישרדות שלו, המשפחה הצליחה לצאת ללא פגע פיזי מהמלחמה.
חיה קשרה את גורלה בקיבוץ הסוללים בשנת 1952, ועבורה הלידה מחדש בקיבוץ הייתה עם ההבנה האיטית שהיא חייבת לקחת אחריות על עצמה, תהליך שנמשך עד עצם היום הזה. היא מספרת שילדותה התאפיינה בכך שתמיד אמרו לה מה לעשות, מצד אמא ואבא שלה, באלוני יצחק, בשירותה הסדיר בנח״ל וכן בימיה הראשונים בקיבוץ הסוללים. ההבנה החשובה שלה היתה כי היא חייבת להיוולד מחדש ולבנות את הביטחון העצמי שלה.
אחרי שנים רבות של נדודים, חיה החליטה לחפש אחר חום ואהבה, הרגשת יציבות ובית. היא התחתנה בקיבוץ הסוללים בהיותה בת 19 עם רפי רוזן, אבי תורת הביו-אורגונומי. לזוג נולדו שני ילדים, ניר ומיכל. אחרי מספר שנים הם נפרדו, ומאז ועד היום היא בזוגיות עם עו"ד יוסי חלבי. אחותה, הדי צלר, הצטרפה אליה בשנת 1954 וכן גם הוריה שעלו לארץ בשנת 1956 והתיישבו אף הם בקיבוץ הסוללים. אחיה ושתי האחיות האחרות נשארו בהונגריה והתחתנו עם נוצרים. חיה משתפת כי כשהוריה עוד היו חיים, היתה הולכת בכל יום בשעה חמש אחר הצהריים לאכול מהאוכל ההונגרי של אמה.
עבורה יש משמעות רבה לבניית החיים שלה בארץ ישראל כי היא זכתה לבנות מחדש את הביטחון שלה, לאחר שהמלחמה מנעה ממנה כל כך הרבה. היא לא זכתה ללמוד במוסד לימודי, אך למדה שלוש שנים במוסד אלוני יצחק, וכך השלימה קצת לימודים ברמה יסודית. היא עשתה הכל כדי ללמוד טיפול בתינוקות ולימוד תיאטרון. ״הייתי רוצה להיוולד מחדש ולקבל מחדש ולקבל את כל מה שלא קיבלתי בחיים. אבל אני לא יכולה. אני משתדלת כל הזמן לחשוב חיובי. כך אני יכולה לקום מחדש אם צריך".