מהגג יכולנו להשקיף על הפורעים

מסלול חייו של עובדיה בן אור, שונה מהסיפור המוכר של העולים ארצה. הוא נולד ב-28 במרץ 1936 בירושלים, ורק בעודו בן שלוש עבר עם משפחתו לגור בעיראק. שם חווה כילד את הפרהוד, כינוי לטבח ביהודי עיראק שאירע ב-1941 בשל ההשפעה הנאצית על החברה ומוסדות הממשל של עיראק.
"הבית שלנו היה הבית הראשון ברחוב, וכך מהגג יכלנו להשקיף על הפורעים", הוא נזכר ומשתף איך אביו שהיה נגר בנה קיר כפול במטבח ובו הסתיר את דברי הערך של המשפחה, וכן התקין מנעולים על דלת הכניסה בכדי למנוע את כניסת הפורעים. "כאשר קבוצת פורעים ניסתה להיכנס לרחוב, היינו מנסים לפגוע בראשון הפורעים בפגיעה ישירה של לבנה או בקבוק תבערה וכך להבריח את האחרים. כך שמרנו על הבית, הרחוב והשכונה", הוא משחזר.
מעיניו של עובדיה משתקף הילד שהיה. ילד שחושש לביטחון משפחתו ומעריץ את אביו בשעה שהוא מסכן את עצמו, כדי להגן עליהם. בבוקר השני לפרעות, המשפחה ברחה לגור אצל קרובי משפחה בשכונה שהייתה מוגנת ע"י המוכתר. לאחר מאורעות הפרהוד, החל מסע הבריחה הבלתי לגאלית מעיראק לארץ ישראל. העלייה לוותה בעלייה המאורגנת במסגרת מבצע 'עזרא ונחמיה' שהיה מבצע להעלאת יהודי עיראק לישראל בשנות ה-50.
"כבר בגיל 9 הייתי חבר בתנועה הציונית, ולמדתי על אירועי מלחמת העולם השנייה והשואה", הוא מספר. העלייה לארץ אופיינה בבריחת בודדים, ולכן אחותו ואחיו הגיעו לארץ ישראל לפניו ובמרץ 1951 עובדיה הצטרף אליהם. "את כל רכושנו וכספנו נאלצו להשאיר מאחור", הוא מוסיף.
״המפגש בארץ היה מרגש מאוד״, הוא משתף. לאחר קליטה ושהות במעברה, עובדיה הגיע לקיבוץ גת, אותו עזב לאחר שנה. עד גיוסו לצה"ל עבד בעבודות שונות לפרנסתו, ואת שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים כקשר החל משנת 1956. בשל הצטיינותו נשלח לקורס מורס שבסיומו נשלח עם הגדוד לאבו עגילה בסיני והשתתף במבצע קדש.
עובדיה נדד בין קיבוצי העמק לאורך השנים בעקבות אהבותיו, ומצא בית בקיבוץ כפר החורש. הבית צנוע, מלא ביצירותיו של עובדיה משלל פעילותיו במועדון הגמלאים "סב-יום", שם הוא פעיל, יוצר ותורם לחיי הקהילה.בתמונה הוא מציג עבודת ריקוע נחושת שביצע כרפליקציה מוגדלת למדליית השלום, המסמלת את אופיו שוחר השלום. דירתו בקיבוץ היא צנועה ומלאה חום, ריחות בישול ואהבה. שאול טשרניחובסקי אמר כי ״הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ״, ואת נוף מולדתו וחייו של עובדיה ניתן לקרוא מכל קמט, מבט בעיניים וחיוך. בגיל 86 הוא זוכה לחיות ברוגע ונחת, לאחר שכל חייו ברח, לחם והתמודד עם החיים וכל מה שנקרה בדרכו.