עולם של נתינה

אני עובדת באגף לשירותים חברתיים מזה 25 שנים, אך עבורי האנרגיות הן כמו ביום הראשון. אני בעלת תואר שני בניהול ויישוב סכסוכים, והעשייה הזו הגיעה אלי בטבעיות. לא הכרתי תפקיד כמו שלי בקידום התנדבות, והוא לא נלמד בשום מוסד, אך אני חיה כולי בתוך עולם של נתינה כבר מילדותי בבית הוריי. ניהול התנדבות מקבל משמעות חזקה בשעת חירום, והוא הוכחה לאמירה השגורה בפי שנים רבות: "שיתופי פעולה בשגרה, מוכנות בחרום". ברמה האישית אני עושה את מה שאני הכי אוהבת ומאוד נהנית מזה, כי הנתינה, העזרה וחיזוק הקהילה שבה אני נמצאת - זו המהות בעיניי.
בסוכות התעוררתי לתוך סערה כשאני ביום האחרון לחופשה משפחתית בלונדון. הטיסה חזרה בוטלה ותוך 24 שעות הצלחתי לעלות על טיסת אל על ולהתייצב למשימה, לשמחתי אני ערוכה ומתורגלת בחרום, ומספר 2 תפקדה למופת בהעדרי. עבודה תחת לחץ זה שמי השני, שותפה בשגרה עם כמאה ארגונים ועמותות, בתי עסק רבים, התאחדות בתי מלון ואלפי מתנדבים מכל הגילאים. בחירום אני מפעילה מוקד סיוע שאחראי על קליטת מתנדבים ושיבוצם, גיוס תרומות וחלוקתן, מתן סיוע בבקשות ומילוי צרכים, מתן פתרונות לכל הבעיות, עבודה מול ארגונים, עסקים, פיקוד העורף, תקשורת, פורום חירום, נציגי משרדי ממשלה ואורחים מחו"ל תוך שמירה על מורל. אם אצייר ציור אז הראש שלי עובד כמו נוירונים שמתחברים כמו ברקים ביום ובלילה ללא מנוחה.

המוקד הפך לבית הראשון שלי. טיפלנו במוקד בעשרות אלפי פניות. אני מרגישה סיפוק על היכולת לתפקד כך וגאווה על השותפים והמתנדבים שפותחים את הלב, הבית, הכיס והם אלה שמספקים את האנרגיה לעשייה.