קורט פיצ'ניק | דנמרק

קורט נולד בשנת 1925 בווינה, אוסטריה. כבר בגיל 14 הוא איבד את אימו ונאלץ להתמודד לבדו עם המלחמה המתדפקת על דלתו. הוא מספר על ההתדרדרות בתנאי החיים של יהודי אוסטריה: "אני זוכר שבאותן שנים כבר הרגשנו את ההגבלות עלינו היהודים. חבריי נסעו באוטובוס לבית הספר, אבל לי זה היה אסור, והלכתי קילומטרים ברגל”. כשהמצב הוחמר, אחותו נמלטה לארץ ישראל ואביו לשוויץ, וקורט נשאר להתגורר בבית יתומים לנערים יהודים בווינה. במסגרת ארגון עליית הנוער נשלח ללמוד חקלאות בדנמרק במטרה לעלות בהמשך לארץ ישראל. עם הגעתו לדנמרק עבד בחקלאות בעיירה פאבורג שבאי פין. הוא למד את השפה הדנית לאיטו, תוך כדי עבודה וקריאת ספרים, תחביב שאהוב עליו ביותר. הוא התיידד עם חברים, אבל יום אחד נאלץ לעזוב שוב את ביתו: "אמרו לי שאני חייב לבוא לקופנהגן. לא הכרתי את העיר. הסתירו אותי בבית חולים לחולי נפש. ערב אחד אמרו לי שעליי לעזוב ולברוח לשוודיה. זה היה באוקטובר 1943, עדיין לא ממש ידעתי דנית ולא הבנתי מה קורה”. לאחר שהסתתר בבית החולים זמן מה, הוא נאסף על ידי אדם זר שלקח אותו לנמל בקופנהגן, ומשם הפליג לבארסבק בשוודיה. כשנשאל מהיכן קיבל את האומץ לברוח לבד בגיל צעיר, ענה קורט: "לפליט יש משאלה אחת, והיא לשרוד". קורט שהה בשוודיה כשנתיים וחצי. תחילה עבד בתעשיית העצים בצפון שוודיה, ולאחר מכן החל ללמוד צילום. בשנת 1946 חזר לפאבורג.

בשנת 1964 הכיר קורט את מי שהייתה לאשתו, ויחד הביאו לעולם בת וזכו לארבעה נכדים. המלחמה השפיעה עמוקות על חייו של קורט. אף על פי שלא סיים לימודי תיכון, הוא היה לצלם וגרפיקאי ועבד בעיתון "פוליטיקן" מעל 40 שנה. "חשוב לי לספר את הסיפור הזה, כי גם בימינו יש פליטים, וחשוב לנהוג באנושיות", הוא מסביר. אבל הסיפור שלו שונה ומיוחד. סיפור על ילד שעבר בין 3 מדינות וניצל בזכות חסדם של זרים.