יהודית ישראל | ישראל

יהודית נולדה בשנת 1936 למשפחה של מהגרים יהודים־רוסים, והייתה רק בת שלוש כשדנמרק נכבשה. עד היום היא זוכרת את רעש המטוסים שחגו מעל שמי העיר ב־9 באפריל 1940. אביה היה קומוניסט הדוק שהצטרף לתנועת ההתנגדות, מה שהביא לעריכת חיפושים תדירים בביתם על ידי המשטרה והגסטאפו. רגע לפני שהחלו הפעולות נגד יהודי דנמרק נעצר אביה יחד עם קבוצת ההתנגדות שהיה חבר בה. הוא נכלא תחילה בדנמרק, ולאחר מכן גורש לבתי כלא ומחנות שונים בגרמניה. יהודית, אימה ושתי אחיותיה נמלטו לשוודיה בספינת פחם, ויהודית הוסתרה בבטן הספינה. משפחה מקומית הסיחה את דעתם של הגרמנים שבאו לבדוק את הספינות, והציעה להם קוניאק. כשהגיעו לשוודיה התאחדו עם סבה וסבתה ויהודית החלה ללמוד בבית הספר. ב־30 במאי 1945 שבו לדנמרק, בדיוק ביום שחזר גם אביה הביתה, והמשפחה התאחדה. הם קיבלו דירה חדשה מטעם הממשלה, וכל חפציהם האישיים, שנשמרו על ידי השכנים, שבו לרשותם.

מאז 1981 מתגוררת יהודית בישראל, ובה חיים גם ילדיה ונכדיה. היא סיימה תואר בסיעוד ולאחר מכן פתחה גן ילדים בישראל, ובנוסף למדה ארכיאולוגיה והשתתפה בחפירות ארכיאולוגיות רבות. בשנות השישים סייעה להוביל את חפירת התיאטרון הרומי בבית שאן. שנים רבות הייתה נשואה לדוד ישראל, מוותיקי הלוחמים במלחמת העצמאות ומפקד בצה"ל.

כיום יהודית עסוקה בתחביביה, צפרות, טיולים וצלילה, ומתנדבת למען ניצולי שואה. היא מבקרת בבתי ספר ובבתי חולים רבים ומשתפת בסיפורה, ולא זו בלבד שהדבר מסב לה הנאה, אלא אף מממש את תחושת השליחות שלה – להעלות את המודעות למבצע ההצלה בדנמרק ולמאבק למען הדמוקרטיה. "אני חבה את חיי לכל האנשים האמיצים שסיכנו את עצמם כדי להציל אותי, וזו הסיבה שאני מספרת את סיפורי לכל מי שמוכן לשמוע", היא מסכמת.