הילד הוותיק של בנימינה

הדרך לבית שליד המסילה עוברת בשדרת אקליפטוסים מפוארת, ובין הבית המטופח לפסי הרכבת מפריד כביש צר. שער הכניסה הירוק פתוח לרווחה, ומתוכו פנים מאירות ומחייכות, וזוג עיני תכלת בורקות במבט צעיר ומלא חיים של האיש הכי ותיק בבנימינה, מלאכי שלום פיקוביץ. הוא מביט בי ואומר: "רחוב המייסדים היה מלא בילדים בני חקלאים שכבר אינם״, הוא מפרט את שמות חבריו, מרכין ראשו ופוסע לכיוון הבית באיטיות.

מלאכי נולד בשנת 1927 ברחוב המייסדים בבנימינה, אח צעיר למקסימה וחיה ז"ל, ואח גדול למשה. אימו נעמי קלימנטובסקי ואביו מרדכי פיקוביץ – אחיו הגדול של יגאל אלון ז״ל – שניהם היו ילדים למייסדי כפר תבור. לאור בקשתו של הברון רוטשילד להקים מושבה חקלאית חדשה ליד זכרון יעקב וגבעת עדה, הגיעו הוריו לבנימינה. תחילה גרו בחאן שוני, משם חולקו למייסדים אדמות וחלקות, ובהמשך עברה המשפחה לגור ברחוב המייסדים במושבה. אביו מרדכי ז"ל היה ראש ועד היישוב ובהמשך ראש המועצה הראשון של המושבה למשך חמש קדנציות.

מלאכי למד בבית הספר העממי בנימינה. שלוש שנים נוספות למד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, שם גם למד לנגן בחצוצרה והצטרף לתזמורת בית הספר. לימים ייסד והקים תזמורת כלי נשיפה בבנימינה; הוא אסף תרומות מהתושבים, ובכסף שקיבל נקנו כלי הנשיפה והוקמה התזמורת.

שקט השתרר ומתוכו לחישה: "בתקופת השלטון הבריטי ישבתי בכלא לטרון שלושה חודשים״, החל לספר, ״היה זה בשנת 1947, הייתי אז חבר הגנה, ותושב ג'סר א-זרקא הלשין למשטרה האנגלית שבן המוכתר השתתף בפיצוץ פסי הרכבת. באותה תקופה היו במושבה ראש ועד וגם מוכתר. האנגלים לא בדקו את העניין לעומק, ולקחו את הבן של ראש הוועד". כך יצא שישב בכלא שלושה חודשים על לא עוול בכפו, ורק אחרי שהשתחרר גילה לו אביו על מקור הבלבול.

בשנת 1947 נישא לרבקה ז״ל לבית גולדברג. בתחילת נישואיהם עבד כנהג משאית. במלחמת העצמאות הוביל פועלים ערבים ויהודים להקים מחנות צבאיים ולשפץ מחנות קיימים ששימשו את האנגלים. בהמשך היה נהג אגד, ואז עבר לעבוד ולנהל את המשק החקלאי הענף של המשפחה, שכן אביו היה טרוד בענייני ניהול המושבה. במשך שנים רבות, ועד יציאתו לפנסיה, ניהל מלאכי את משק המשפחה שכלל כרמים, פרדס תפוזים וגידולי פלחה, וכן ניהל את המשק בכפר תבור של סבו ראובן פיקוביץ ז"ל. נוסף על כך היה חבר הנהלה באיכרי בנימינה, חבר הנהלה באגודת הכורמים ועד שנת 2022 חבר הנהלה בבנק הלוואה וחיסכון. על פועלו בתחום קיבל מלאכי את פרס יקיר התאחדות האיכרים.

עד היום מתגורר מלאכי במושבה, בבית שבנה עם אשתו רבקה ז"ל, שנפטרה בשנת 2021. בבית זה נולדו שתי בנותיו טליה ועירית, ולמשפחה נוספו ארבעה נכדים ושני נינים. הוא עשה לו מנהג ארוך שנים, לפתוח את שער ביתו המטופח בימי שבת לכל המעוניין להתארח, להרים כוסית, להתכבד ולהיות חלק מה״פרלמנט", לשאוף מעט חמימות ואדי היסטוריה משכרים. כי "עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון), וכפי שמלאכי מדגיש, "למען האיחוד וההמשכיות״.